הפרעות אכילה (EDs) הן מחלות נפש מורכבות המאופיינות על ידי דפוסי אכילה לא תקינים, פגיעה פסיכולוגית קשה והשלכות פיזיות (Longo et al., 2019).  כמו כן, אנורקסיה נרבוזה (ANorexia Nervosa) היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית מורכבת עם קשרי גומלין רבים בין הסביבה הקוגניטיבית, הרגשית, הביולוגית וגנטית.

סקירת ספרות הדנה בהגדרות ובאפייני אנורקסיה נרבוזה (ANorexia Nervosa)

אנורקסיה נרבוזה היא הפרעה מורכבת וחמורה המאופיינת בתת תזונה ממושכת, משקל נמוך, ולעתים קרובות היא מלווה בפעילות גופנית מוגברת פתולוגית

אנורקסיה נרבוזה היא מאופיינת בסירוב לשמור על משקל הגוף ברמה מינימלית נורמלית לגיל ולגובה, פחד עז לעלות במשקל או להשמין.

על פי המהדורה החמישית של המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5), הפרעות האכלה ואכילה מקיפות שלוש אבחנות עיקריות, כלומר אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעת אכילה מוגזמת.

שכיחות הפרעות האכילה ככלל ואנורקסיה נרבוזה בפרט  גדלה בעשור האחרון,  בקרב גברים נשים ובעיקר בקרב נוער מתבגר. אנורקסיה נרבוזה נקשרת לליקוי תפקודי משמעותי והשלכות פיזיות ופסיכולוגיות חמורות עקב עיסוק מופרז ואובססיבי עם משקל הגוף או המראה החיצוני

בהתאם לגישה הפסיכואנליטית, אנורקסיה פורצת כסימפטום למתחולל בנפש האדם, כאשר בהתאם ל"תיאוריית הדחף", קיומו של קונפליקט נפשי מוביל למצב של חרדה ואשמה במקביל לדחף מיני המאפיין את גיל ההתבגרות וכי האוכל נתפס כסימבול מיני, המהווה מקור לסיפוק היצר המיני.

לפי תיאוריית "העצמי" הנערה לא מוצאת את מקומה ולכן נמנעת מלבטא את צרכיה הנפשיים והפיזיים. היא מרעיבה עצמה על מנת לבטא את חוסר הנוכחות שלה בעולם.  בהקשר לכך, הערכה עצמית נמוכה היא תכונה שכיחה באנורקסיה נרבוזה