תופעת האלימות כנגד נשים בישראל נסקרת רבות במחקים וסקרים סטטיסטים, אם כי קשה לאמוד אותה מבחינה מספרית, שכן ישנן נשים רבות שאינן מדווחות על אלימות נגדן בשל תחושות פחד, אשמה, בושה, חוסר אונים ותחושה של היעדר סיוע

השאלה הנשאלת האם במגזר הערבי יש יותר נשים מוכות? האם עדיין יש לגיטימציה לגבר שמכה את אשתו והאם המוסדות לא ממהרים להתערב ?

מעמדן האישי הנחות של הנשים באסלאם ככלל בא לידי ביטוי בשיעור האלימות כלפיהן וביחס הסלחני של החברה כלפיהם ואכן, מעמדה הנחות של האישה הערבייה בא לידי ביטוי גם בשיעור האלימות כלפיה. החברה הערבית היא חברה פטריארכאלית, וכאמור, הסיבות לאלימות הנהוגה בה כלפי נשים אינן שונות בתכלית מהסיבות לכך בחברות הפטריארכאליות האחרות, כאשר האישה המוכה זוכה לתמיכה ולהגנה אם מוסכם על משפחתה שהיא קורבן לעוול.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון כיצד המוסד לנשים מוכות מסייע לנשים להשתחרר מכבלי הדיכוי והאלימות בו הן שרויות ?

על מנת לבחון סוגיה זו , נערכו ראיונות שהציגו עמדות מטפלים ומטופלות המוסד לנשים מוכות בכפר בגליל ונבחן היקף הסיוע, הפעילות הניתנת במסגרת המוסד, תחושת המטופלות, ולבסוף מוצגות הצעות לייעול תפעול המקלט לנשים ערביות וכן נבדק היקף ההסברה הניתנת לנשות המגזר הערבי בנושא האלימות במשפחה.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי אכן המקלט/מוסד אכן משחרר את הנשים מכבלי הדיכוי והאלימות, שהרי הן חיות ומתגוררות בבית מוגן בו מוענק להם ביטחון, חום ואהבה ואין הן סופגות אלימות מצד בן זוגן. כמו כן, במידה ולאחר 6 חודשי שהייה אין הן מסתדרות , המוסד מאפשר להם להישאר עד אשר יימצאו את דרכן ויהיו מוגנות. מעבר לכך, המוסד מספק להם תמיכה קיומית, נפשית ומוראלית וכן עוזר להם להתמודד עם בעיותיהם וחייהן למודי הסבל.