על ילדים עם לקות למידה להיות מאובחנים בגיל מוקדם, על מנת שאותם תלמידים יוכלו להסתייע במערכת החינוך ולעבור תכניות מסייעות המטפלות בקשיי התלמיד.
במהלך הפגישות הללו, התלמיד עובר אימונים שיטתיים ומובנים המיועדים לצמצם או למנוע את הליקויים שזוהו במהלך הערכה החינוכית של התלמיד

התקנות החדשות ביחס למוגבלויות בתחום הלמידה משנת 2004 מאפשרים זיהוי של הלוקים בלמידה בהתבסס על התגובה של הפרט במסגרת ההוראה. גישה זו אינה מאפשרת הערכה מקיפה ומתמקדת בהישגי התלמידים ובפערים הקיימים  וכי קיים הצורך לרוך הערכה מקיפה הכוללת תהליכים פסיכולוגיים בסיסיים. הטענה היא כי ללא הערכה מקיפה לא ניתן לזהות באופן ברור תלמידים עם ליקויי למידה וכן לספק להם את הסיוע הנדרש במעבר מבית הספר לאוניברסיטה. הרעיון הוא כי כל הילדים זכאים להזדמנות נאותה ללמוד. לצורך העניין פותח מודל RTI המהווה חלק מתהליך הזיהוי לזיהוי תלמידים בעלי לקות למידה ספציפית ומוקיע כל התייחסות להישגים ופערים בין תלמידים. הרעיון העומד מאחורי המודל הוא שעל מחנכים לזהות את התלמיד הלוקה וכן לספק לו הזדמנות נאותה ללמוד. בהקשר זה האבחנה של ליקוי למידה מחייבת ניתוח פסיכולוגי או תפקוד קוגניטיבי.

כמו כן,  תחום לקויות הלמידה התפתח מאוד במהלך השנים וכי השינויים צמחו בעקבות התבוננות ומחקר בתחום. נקודת המבט היא שיפור איכות החינוך עבור כלל הילדים ולכן יש להיות מודעים לשינויים ולהשפעותיהם. לטענת המחקר יש להעריך לקוחת למידה באופן מקיף על מנת לקבל החלטות ולזהות קבוצות אשר עשויים ללקות בלקות למידה. בנוסף, יש להתייחס למכלול של גורמים מדוע תלמידים לא מגיבים להתערבות ביחס ללקותם. בדרך זו ניתן לאפשר לכלל התלמידים הזדמנות נאותה ללמוד, לספק הגנה משפטית עבור תלמידים עם לקויות, ולהבטיח שירותים מיוחדים עבוד תלמידים אשר זקוקים לכך.