אינטליגנציה רגשית, הנה מושג חדש יחסית כמושג המשקם את חוסר האיזון בין האינטלקט לרגש הקיים בחשיבה המערבית

עבודה זו בוחנת האם האינטליגנציה הרגשית מהווה מימד חשוב של יכולת אנושית או "טרנד" אופנתי ?

במשך שנים ארוכות האינטליגנציה השכלית היוותה גורם מכריע בהתפתחות הילד ובסיכויי הצלחתו, והייתה התעלמות מיכולות חיוניות אחרות, כמו מודעות עצמית, יכולת שליטה על הדחפים, התמדה, מוטיבציה, אמפתיה ויכולת ליצור ולקיים קשרים חברתיים. במילים אחרות, הייתה התעלמות מאינטליגנציה הרגשית של הפרט. העיסוק ברגשות כמרכיב בעל עוצמה תפס תאוצה בשנים האחרונות והפך למרכיב בעל משמעות בארגונים.

עבודה זו בוחנת האם האינטליגנציה הרגשית מהווה מימד חשוב של יכולת אנושית או "טרנד" אפנתי? לצורך בחינת הסוגיה, נסקרים מחקרים שונים אשר דנים בטיבה ובתקפותה של האינטליגנציה הרגשית.

המסקנה המרכזית, העולה מעבודה זו היא שהאינטליגנציה הרגשית מהווה, יכולת אנושית כמעט בסיסית לשם הצלחה בתחומי החיים ובעיקר בהצלחה תעסוקתית-ארגונית, על אף שהנושא לא נחקר רבות ויש המסתייגים בקביעת יעילותו החד משמעית.