המטרה המרכזית של העבודה הנוכחית הייתה  לחקור את הקשר בין אינטליגנציה רגשית למנהיגות חינוכית בחינוך הגופני.

המחקר מצביע על השפעה חזקה יותר של אינטליגנציה רגשית על מנהיגות מעצבת, אפקטיבית במסגרת החינוך הגופני.

תוצאות המחקר הנוכחי הצביעו על כך שלאינטליגנציה הרגשית של מנהלים השפעה רבה על תוצאות בתי הספר. כלומר, אינטליגנציה רגשית הינה נושא מרכזי במנהיגות, כאשר אינטליגנציה רגשית מורכבת מארבעה מושגים: מודעות עצמית, ניהול עצמי, מודעות חברתית וניהול מערכות יחסים. אינטליגנציה רגשית היא המאפשרת לנו לדעת ולהבין את עצמנו, לשלוט במעשינו, לתכנן לעתיד, להסתגל לשינוי, לנהל קונפליקט, להתייחס ולהבין אחרים ולבנות מערכות יחסים עמוקות ומשמעותיות.

לפי סלובי ומאייר, האינטליגנציה הרגשית מילאה תפקיד בולט בהתפתחותנו כבני אדם. ככל שהתפתחנו ופיתחנו יחידות חברתיות מגובשות יותר, ההכרה והבנת הרגשות בעצמנו ובאחרים הייתה קריטית. אותם כישורים קריטיים בקרב מנהיגים חינוכיים. למעשה, אינטליגנציה רגשית היא כה קריטית עבור מנהיגים, עד שהיא חשובה כפליים מכישורים טכניים. ארגונים מבססים קידום לתפקידי מנהיגות על בסיס אינטליגנציה רגשית של המועמדים, ומנהיגים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מדורגים כמנהיגים טובים יותר.

מנהיגים אינטליגנטים רגשיים מצטיינים בדברים רבים, אך אולי המיומנות החשובה ביותר שלהם היא היכולת שלהם לזהות, לנהל ולהשפיע על רגשות באופן העוזר למונהגים. מנהיגים עם אינטליגנציה רגשית נמוכה אינם מנהיגים יעילים, וארגוניהם אלו אינם מצליחים לחדש ולהגיע להישגים מספקים (Jason, 2019).