מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את איכות חייהם של מטפלים עיקריים המטפלים בחולה כרוני.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את איכות חייהם של מטפלים עיקריים המטפלים בחולה כרוני.
אוכלוסיית המחקר כללה 30 נחקרים מטפלים, 60% נשים והיתר גברים. גילם הממוצע עמד על 44.57 (15.76) שנים, מרביתם נשואים ומשכילים.
ממצאי המחקר לפני העלו כי ככל שהמטפל יתפוס את מידת השחיקה במידה רבה יותר, מידת התפקוד היום יומי תהיה מועטה יותר ולהפך וכן גברים מתפקדים ביום יום במידה רבה וחיובית יותר מנשים מטפלות. ממצאי המחקר עומדים בקנה אחד עם הספרות הגורסת כי איכות חייהם של מטפלים ירודה ביותר ולרוב מטפלים וכל העוסקים בשירותי בריאות מציגים רמת שחיקה גבוהה ובריאות נפשית ירודה.
תכנית ההתערבות הציעה מפגשים חד פעמיים לקבוצות של 4-5 מטפלים בהן נערכה סדנא ע"י החוקר ובבסיסה תרגול והרצאה על היבטי ניהול זמן ושיפורו כדרך חיים. ההנחה היא שלמידה ואימון אישי/קבוצתי בניהול הזמן יניב שיפור והקטנת תחושת השחיקה והגברת התפקוד היומיומי של המטפל.
ממצאי המחקר לאחר תכנית ההתערבות העלו כי מידת השחיקה בטרם יישום תכנית ההתערבות נמצאה גבוהה יותר ממידת השחיקה לאחר יישום תכנית ההתערבות ומידת תפיסת התפקוד היומיומי בקרב המטפלים לאחר יישום תכנית ההתערבות נמצאה גבוהה יותר ממידת התפקוד היומיומי בטרם יישום תכנית ההתערבות.