ישנו מידע רב ההולך ומצטבר בדבר קשר מובהק בין מחלת הסכיזופרניה לבין אלימות. בקרב מחלות הנפש, הקשר שבין סכיזופרניה לאלימות הוא המודגש ביותר. בעבר העדיפו חלק מהחוקרים להתעלם מממצאים שהצביעו בעליל על הקשר הנ"ל.

הסקירה בוחנת בהרחבה את הקשר שבין חולי נפשי, עבריינות והאחריות הפלילית. הסקירה מציגה ההגדרות למחלות הנפש השונות (סכיזופרניה, ריבוי אישיות, פסיכופתיה), את הקשר שבין כל אחת מהן לעבריינות ואת מידת האחריות הפלילית של הלוקים בנפשם, תוך הבאת פסקי דין רלוונטיים.

הפסיכופתים מחפשים אחר פרנסות ארעיות וקלות ולכן חלק גדול מהם מסתבך בפעולות עבריינות של העולם התחתון, בכיוון של גניבות והתפרצויות, זנות, סרסרות ומכירת סמים, ועקב כך בשורה של מאסרים חוזרים. מלבד הנטייה להתמכרות לסמים ולאלכוהול, קיים אצל חלק מבעלי הפרעת אישיות זו חוסר הבשלה פסיכוסקסואלי והנטייה לסטיות מיניות שונות ומגוונות, שגם הן מביאות אותם להסתבכויות עם החוק.

בעל האישיות האנטי סוציאלית סובל מהרגשה של כישלון, תסכול וכעס ומסוגל להגיע גם לפעולות אובדניות, למרות שרוב הפעולות האובדניות מכוונות לאיום, סחיטה והשגת רווח משני.

סיכום הראיות ממחקרים רבים מעלה כי עבריינים פסיכופתים מבצעים מספר רב מאוד של עבירות אלימות במהלך חייהם, גם בתקופת שהייתם במוסדות. למעשה, הפרעת האישיות הזאת איננה שכיחה במסגרות פסיכיאטריות קליניות, כגון במחלקות או במרפאות פסיכיאטריות.

אנשים עם סוג זה של הפרעת אישיות פוגשים בבתי הכלא, בבתי המשפט, במחלקות לשירותים חברתיים ובתחנות לגמילה מסמים ומאלכוהול. כאשר האישיות האנטי – סוציאלית פונה בעצמה למסגרת פסיכיאטרית, הסיבה לכך היא לרוב לא רצון להשתנות או לקבל טיפול, אלא ניסיון להשתמש במסגרת זו, כדי להימנע מתוצאות משפטיות של התנהגותם.