המבחנים לקביעת יסודות עבירת הרשלנות מתייחסים לקיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית, מתוך כך על כל רופא מוטלת חובת זהירות מושגית כלפי מי שמטופל על-ידיו, גם המומחה הרפואי חב את חובת הזהירות בעת מתן חוות דעת. בנוסף, במסגרת היחסים החוזיים בין עורך הדין ללקוח , חובתו של עורך הדין לפצות את הלקוח בגין נזק שנגר לו עקב רשלנות עורך הדין. יחד עם זאת, החוק עדיין משמש כמטריה המגנה על רופאים ועו"ד העומדים בפני תביעת רשלנות.

העבודה הנוכחית תעסוק באחריות עובדים ורשלנות כפי שבאה לידי ביטוי בבית הדין לעבודה.

בבחינת מדיניות בית הדין לעבודה בנוגע לאחריות ורשלנות נמצא כי מרבית התביעות בהן נידונה רשלנות העובד או המעביר בבית הדין לעבודה, נדחות ומועברות לבית משפט השלום או בית המשפט העליון, אך תביעות המגיעות לפתחו של בית הדין לעבודה לרוב זוכות לתמיכה וקביעת פיצויים עבור העובד שחווה תאונת עבודה. כלומר, הפסיקה מלמדת כי כאשר עבירת הרשלנות מצויה בנסיבות המקרה והעניין בתחום בית הדין לעבודה, קיימת נטייה לפצות את העובד ולהאשים את המעביד ברשלנות.

העבודה הנוכחית עסקה באחריות עובדים ורשלנות כפי שבאה לידי ביטוי בבית הדין לעבודה, כאשר שאלת המחקר בחנה מהי אחריות עובדים בדין הישראלי ומהי מדיניות בית הדין לעבודה בנוגע לרשלנות.

הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.

הפרק הראשון מתייחס לאחריות המקצועית של העובד ובמסגרת זו מתקיים דיון אודות האחריות המקצועית של העובד, כדוגמת רואה חשבון.&
הפרק השני דן בסוגיית הרשלנות ומתמקד ברשלנות רופאים ועורכי דין. &
הפרק השלישי מתמקד במדיניות בית הדין לעבוד ביחסו לאחריות ורשלנות עובדים.

ממצאי העבודה העלו כי העיסוק באחריות עובדים נסוב בעיקר על אחריות מקצועית של עובדים, בעיקר בעלי מקצוע כגון עורכי דין, מהנדסים, אדריכלים, רואי חשבון וכי הגישה הרווחת בישראל היא זו המרחיבה את היקף האחריות המקצועית של העובדים.