"אחוז חסימה (electoral threshold) הוא חסם כניסה אלקטורלי אשר נועד למנוע ממפלגות קטנות לזכות בייצוג בפרלמנט". המדינות שרואות בייצוגיות עיקרון חשוב יותר (ישראל ורוב מדינות אירופה) רוצות שהפרלמנט יהיה 'מדגם מייצג', מעין מיקרוקוסמוס של העדפות האוכלוסייה.

סקירת ספרות זו בוחנת את נושא אחוז החסימה והשלכותיו בישראל.

הממשל הישראלי סובל מאי יציבות שלטונית לאורך השנים, כאשר כל ממשל מכהן שלוש שנים בממוצע.  השיטה הנהוגה בישראל היא השיטה הפרלמנטארית. ממשל פרלמנטארי מבוסס על איזון בין ארבעה גורמי יסוד: ציבור הבוחרים (העם), המפלגות, הפרלמנט והממשלה בדגם זה הממשלה או העומד בראשה זקוקים לאמון הפרלמנט, או ליתר דיוק, הרוב בפרלמנט (שנבחר על-ידי העם).

אחת הבעיות המרכזיות במערכת הפוליטית הישראלית היא הקושי ביצירה ובשמירה על קואליציות בישראל כיום יש, ותמיד היו, שני גורמים שונים המעודדים רב מפלגתיות:- מערכת ייצוג יחסית קיצונית ו- (2) שסעים חדים בחברה – אתניים, אידיאולוגיים ודתיים.

דיון בכנסת אודות העלאת אחוז החסימה העלה כי ישנן חסרונות רבים להעלאתו  של אחוז החסימה על אף כי "מפלגות קטנות עשויות לטעון טענה ראשונית על זכות הקיום שלהן

בהינתן אחוז חסימה גבוה, בוחרים רבים עשויים להדיר את רגליהם מהקלפי ביום הבחירות בטענה לחוסר לגיטימיות של השיטה. כמו כן, העלאת אחוז החסימה לבדה איננה ערובה לכך שהמפלגות בכנסת יהיו חזקות יותר או שהממשלה תהיה בעלת יכולת משילות גבוהה יותר.

העיקרון העומד ביסוד שיטת הבחירות היחסית הוא ששיעור המושבים והמצביעים לכל מפלגה המתמודדת בבחירות צריך להתאים לשיעור הקולות של המושבים בעבורה. כלומר, שיטת בחירות יחסית מביאה לידי כך שבית הנבחרים ישקף  את  כלל העדפות הבוחרים.

באמצעות ייצוגיות ויחסיות, מתקיימת העדפה מתקנת, צדק חברתי המוביל להשגתו של שוויון מהותי. העדפה מתקנת מטרתה, להביא לשוויון בתוצאות, כלומר בחלוקתם של אותם משאבים. לצורך זה היא מתירה הפליה הפוכה ומכוונת כדי לפצות קבוצות שונות אשר הופלו לרעה בעבר. בהקשר זה אחוז חסימה נמוך מאפשר אפליה מתקנת בהיותו מאפשר ייצוגיות גבוהה של מיעוטים. עלייה באחוז החסימה יפגע בייצוגיות, ביחסיות וכן באפשרות ליצור העדפה מתקנת.