בוגרים צעירים המצויים בסיכון, הם צעירים בעלי הישגים דלים במשימות ההתפתחותיות הקשורות לגילם והם המתקשים להשתלב בחיים הבוגרים באופן מלא. צעירים אלו מתקשים להשתלב באופן תקין ונורמלי בשוק העבודה ומצויים בסיכון והדרה. כמו כן, רוב הגורמים שהיוו גורמי סיכון ובלימה בתקופת הנערות, ממשיכים להיות כאלה גם בבגרות.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת במאפיינים ובתכנית לשילוב צעירים בסיכון במסגרות שונות בחברה בישראל.

התנהגות בסיכון  בקרב צעירים באה לידי ביטוי ב: שתיית אלכוהול, שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים והימורים. בהתאם לסקר החברתי משנת 2013 26% מן הצעירים בני 24-20 , במיוחד הגברים, דיווחו כי הם מעשנים סיגריה אחת לפחות ביום לעומת 17% מן הנשים, 14%  מן הצעירים בני 25-18 דיווחו כי הם השתכרו ארבע פעמים ויותר בשנה האחרונה, 14% מן הצעירים בני 25-18 דיווחו כי הם עשו שימוש לא חוקי כלשהו בשנה האחרונה ו-7%  מהצעירים דיווחו על מעורבות בהימורים בתדירות גבוהה (כאהן-סטרבצ'ינסקי., עמיאל, וקונסטנטינוב, 2016).

נוער בסיכון, מצוי לרוב  מחוץ למסגרת לימודית, או מצוי בסיכון לנשירה מהמסגרת הפורמאלית. מדובר בנוער חסר  קשרים חברתיים יציבים. ההורים במקרים אלו אינם מתפקדים ואי תפקוד זה עלול לכלול הזנחה, התעלמות, חוסר גבולות , הגבלות יתר והתעללות פיסית, נפשית ומינית. בשל הליקוי בתפקיד ההורי, העוני וההזנחה, קיים קושי רב להשתלב במסגרות חברתיות נורמטיביות.

שלבי הגיוס של נוער בסיכון כוללים הכנה טרום גיוס (שיעורי גיוס) , הסתגלות תוך כדי שירות אשר באה למנוע נשירה מצה"ל, היעדרות משירות, כליאה  או מעבירים בין יחידות או תפקידים. הצבא מעניק לנוער בסיכון קידום מקצועי הכולל הכשרה מקצועית וסיוע לאחר השחרור בשוק העבודה: השתלבות במקצוע אליו הוכשר בצבא או שילוב במקצוע אפקטיבי במילואים