תופעת העובדים הזרים בישראל היא חלק מתופעה רחבה יותר, כלל עולמית. מדובר לא רק בהעברת סחורות ממקום למקום אלא גם בהעברת כוח עבודה ממקום למקום על גבי הגלובוס. תופעת המהגרים הזרים בארצות השונות בעולם כמו: גרמניה, צרפת, שוויץ, ארה"ב ותיקה יותר מזו הקיימת בישראל ומטופלת בדרכים שונות

סקירת ספרות לעבודת סמינריון הבוחנת את תופעת האבטלה ותופעת העובדים זרים בגרמניה לעומת ישראל

ישראל בשנותיה הראשונות ועד לתחילת שנות ה – 80 נהנתה משיעורי אבטלה נמוכים למדי – ממוצע של 4%. מדינות מערביות אחרות לעומת זאת עמדו על שיעורי אבטלה גבוהים יותר : צרפת ובריטניה בשנים אלו הגיעו לשיעור אבטלה של 7.5% ואיטליה וקנדה הגיעו לשיעור אבטלה של 8% .

עד לשנות ה- 80 אכן ישראל נהנתה משיעור אבטלה נמוך באופן יחסי למדינות מערביות אחרות, אך החל משנות ה-80 החלה עלייה בשיעור האבטלה בישראל וכן במדינות מערביות אחרות כמו אנגליה וצרפת. במהלך שנים אלו הוחלט על ביצוע שינויים בחוק ביטוח האבטלה, שינויים אשר הטבו את תנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה.

שיעור העובדים הזרים  בישראל העוסקים בחקלאות כאמור גבוהה ולאור עובדה זו תנועת המושבים עיצבה מערכת מוסדית , אשר תפקידה לדאוג למימוש זכויות העובדים ולרווחתם וכן לפקח עליהם בין יפגעו בסדר ואורחות חיי הישוב וכן בעצמם.

התרת כניסה המונית של עובדים זרים במהלך שנות ה-90 ושנות ה-2000 שיקפה את המדיניות הממשלתית ולה תרומה נכבדה להאמרת שיעור האבטלה .

בצד השלכות כניסת העובדים הזרים על שיעור האבטלה וגדילתו לכניסת העובדים השלכות כלכליות חיוביות כגון הגדלת התוצר ושיפור הרווחה במשק.

תרומתם של העובדים הזרים גדולה יותר כאשר המשק בתעסוקה מלאה וכאשר מתחוללים בו שינויים זמניים בהרכב הביקושים. הכשרת עובדים ישראלים לעבודה בענפים בהם התרחב הביקוש כרוכה בזמן ובעלויות ניכרות; והן נחסכות באמצעות יבוא זמני של העובדים הנדרשים. כך בישראל, הביא גל העלייה ממדינות חבר העמים להתרחבות זמנית של הביקוש לשירותי הדיור, וללא התרת כניסתם של  העובדים הזרים לא היה ניתן לספק במהירות את מלוא הגידול של הביקוש לדיור.