מאז ראשית ימי ההיסטוריה המתועדת, היווה הביטוי באמצעות דימויים ויזואליים בסיס לכל התרבויות. טיפול באמנות המתבסס על ביטויים של דימויים ויזואליים, הפך למקצוע מוכר בשנות ה-30 של המאה העשרים, והוא שייך למגוון המקצועות הטיפוליים.

סקירת ספרות  הבוחנת את תחום התרפיה באמנות

תרפיה באמנות נותנת יכולת השוואה חזותית למטופל ולמטפל, בעיקר כשהיא מהווה חלק מתכנית טיפול מערכתית כגון, תצפיות פסיכיאטריות, מבחנים פסיכולוגיים, תרפיה אישית וקבוצתית

כידוע התהליכים הפסיכולוגיים הבלתי מודעים משפיעים על אנשים ועל חייהם האישיים. תכנים סמויים ולא מודעים אלה משפיעים על האופן בו אנשים חושבים, תופסים, מרגישים ומתנהגים.

בפעילויות עיבוד המידע המתרחשות במפגשים הטיפוליים באומנות מעורבים היבטים שונים של עיבוד מידע מוטורי, סומטו-סנסורי, ויזואלי, רגשי וקוגניטיבי.

התרפיה באומנות לא שמה דגש על התוצר המוגמר והמראה האסטטי אלא על התהליך של היצירה ובכוח המרפא הטמון בה. היא נגישה לכל אדם ללא צורך בידע ,כשרון או ניסיון קודם, והראיה לכך היא שכל הילדים מציירים מתוך הנאה, צורך ודרך לביטוי ופורקן רגשי.

עבור הילד והמבוגר,השימוש בשפת היצירה עונה על צורך של ביטוי רגשות מבלי שיהיו צריכים להיות ברורים וידועים בצורה מודעת. כלומר בגלל היותה עקיפה ולא חודרנית היצירה בטיפול מאפשרת התמודדות עם חומר רגיש וטעון ,חשיפה של כאב, קשיים וחולשות  בדרך לא מאיימת, ועל כן היא גם מפחיתה את התנגדות שבד"כ קיימת בטיפול קונבנציונאלי.

אמנות כטיפול (Art as Therapy)  הנה גישה המעמידה את היצירה עצמה במרכז, כאשר התובנה יכולה להיווצר באמצעות התהליך והיחס לאובייקט האמנותי.  גישה זו  מתבססת על האמונה כי הפוטנציאל המרפא הוא של האמנות עצמה.

מבחן  HOUSE- TREE- PERSON  הנו גרסה מורחבת למבחן ציור דמות אשר שימש במקור למדידת אינטליגנציה אצל ילדים, כשההתייחסות הייתה בעיקר למורכבות וכמות הפרטים שהציור הכיל. המבחן פשוט להעברה (כולל בקשה פשוטה לציור הדמות) וכיום הוא משמש גם למבוגרים. ההנחה היא שהנבחן משליך על הציור את ידיעותיו ותחושותיו לגבי עצמו- גופו, תכונותיו ותפקודיו.