המתווה שנקבע כלל תשתית מוסדרת לרגולציה במשק הגז הטבעי בישראל. המתווה קבע כי תופק כמות של גז טבעי על ידי  שתי חברות גז: נובל אנרג'י ודלק אנרגיה.  המתווה מחאה ציבורית ושיח פוליטי חריף וכן בעתירות לבג"ץ. עמדת הממשלה ביחס למתווה כי מדובר בתשתית אשר נועדה לקדם את הפיתוח המהיר של מאגרי הגז למדינה וההשלכות לכך הן בין השאר הכנסות ממיסים.

מטרת העבודה היא לבחון את תרומת מתווה הגז לכלכלה הישראלית. שאלת המדיניות הנדונה בנייר זה היא מהי תרומת מתווה הגז לכלכלה הישראלית?

מחקר זה כלל כ- 221 תצפיות של נתונים חודשיים למשתנים : הכנסות המדינה ממיסים מדלק, מחיר ליטר 95 אוקטן- שיעור שינוי, יבוא תשומות ליצור – דלק וחומרי סיכה, יישום הסכם מתווה הגז, מחאה חברתית 2011, שיעור השינוי של שער החליפין (שקל/סל) וריבית בנק ישראל.

הנתונים חושבו בתוכנת סטטיסטית אקדמית כאשר הנתונים עובדו על ידי מבחנים סטטיסטים כמו כן, השערות המחקר נבחנו באמצעות מודלים של רגרסיה לינארית.

במסגרת הבדיקה נבדקו השערות המחקר הבאות:

1. השערה ראשונה- יימצא שהסכם מתווה הגז הוביל להכנסות גבוהות יותר למדינה ממיסים בתחום האנרגיה
   2. השערה שנייה- יימצא שהסכם מתווה הגז יוביל להוזלת מחירי הדלק לצרכן
   3. השערה שלישית- יימצא שהסכם מתווה הגז יוביל להקטנת הייבוא של מוצרי דלק לישראל

הממצאים שהתקבלו מלמדים כי הסכם מתווה הגז הוביל להכנסות גבוהות יותר למדינה ממיסים בתחום האנרגיה, הסכם מתווה הגז הוביל להוזלת מחירי הדלק לצרכן והוביל להקטנת הייבוא של מוצרי דלק לישראל, ניתן להסיק כי מתווה הגז הנו בעלת תרומה כלכלית חיובית למדינת ישראל ואזרחיה.

משתנים מוסברים :

• הכנסות המדינה ממיסים מדלק
• מחיר 95 אוקטן- שיעור שינוי
• יבוא תשומות ליצור – דלק וחומרי סיכה

משתנים מסבירים :

1. יישום הסכם מתווה הגז – משתנה דמי ( 0 – טרם יישום ההסכם, 1 – לאחר יישום מתווה הגז).
2. מחאה חברתית 2011 – משתנה דמי ( 0 – טרם פריצת המחאה, 1 – לאחר תחילת המחאה- משתנה בקרה).
3. אינפלציה – מדד מחירים לצרכן ( משתנה בקרה)
4. שער החליפין – (משתנה בקרה)