סטנהאוס ואליוט מאמינים שאיכותו של "מחקר פעולה טוב" בחינוך נמדדת על-פי איכויותיהן של תכניות הוראה ולימודים, המתפתחות כתוצר של המחקר. עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את תרומת התכנית העל-תחומית קונסטרוקטיביסטית -עצמאות-לתלמידים- מנקודת המבט שלהם ושל המורים המנחים.

המחקר הנוכחי בוחן את עמדות התלמידים והמורים כלפי תרומתה של התכנית העל-תחומית קונסטרוקטיביסטית "עצמאות" לתלמידים מבחינות שונות, המפורטות בשאלות המחקר.
חשיבות המחקר:
חשיבות יישומית: "…הקבוצות החינוכיות וכיתות הלימוד הן הטרוגניות. ילדי החוץ לומדים עם ילדי הקיבוץ מרגע קליטתם. הכיתות קטנות והלמידה מתנהלת באווירה רגועה ותומכת… בבית-הספר מרכז לימודי פעיל, ומערכת עניפה של תמיכה והעשרה לימודית הפועלת להקטנת הנשירה, ומאפשרת לכל תלמיד למצות את יכולתו… בית-הספר מכין את חניכיו לבחינות הבגרות על-פי תכנית הלימודים של משרד החינוך. במקביל מושם דגש רב על חינוך ערכי, למידה בסביבה מתוקשבת, רכישת מיומנויות והכנת עבודות אישיות, ששיאן עבודת הגמר בשנת יב'…"
לאור האמור לעיל ניתן להבין שביה"ס מטפח גישה פלורליסטית ופתוחה, מעניק למוריו אוטונומיה וכלים שונים. ביה"ס שואף להעניק לחניכיו את היכולת והכלים להתמודד עם דילמות שונות הקשורות לחיי היום-יום. בית-הספר שואף לפתח אדם ביקורתי כלפי סביבתו, תוך שמירה על כבוד הפרט והקהילה.
מחקר זה שואף לקדם ולהשיג מספר מטרות: העמקת האמונה בדרכו ובעשייתו של ביה"ס; העמקת הידע והתובנה לגבי החשיבות שבהוראה על-תחומית קונסטרוקטיביסטית; שילוב תכניות כאלו במערכת הלימודים של בית הספר כמנוף לצמיחה והתפתחות של התלמידים.