בעיית הזכות על הקרקעות בארץ ישראל החלה עם הקמת המפעל הציוני בארץ ישראל, כאשר ראשיתו של המאבק היה בשלהי השלטון העותמאני והוא נמשך לאורך כל ימי המנדט הבריטי.

העבודה הנוכחית תתמקד באברהם מנחם מנדל אוסישקין (1863-1941) ובתרומתו המיוחדת, אם הייתה קיימת, לגליל העליון, כלומר שאלת המחקר תבחן כיצד תרם מנחם אוסישקין לגאולת האדמה בארץ ישראל ובגליל העליון?

האדמה, הקרקע ועבודת הקרקע עברה עם הזמן מהמישור הפרקטי למישור הסמלי והפכה לחלק אינטגראלי ממערכת הסמלים היישובית.

מבחינה תרבותית, פרויקט הייהוד הפך את אדמת הארץ לסמל מקודש ומרכזי, ואת יישובו של הקרקע לטוב ציבורי בלתי מעורער. היישובים היהודים סיפקו מודל חיקוי, והשפה העברית המתחדשת, מאז העשורים הראשונים של המאה, נתמלאה בדימויים חיוביים כגון עלייה לקרקע, עלייה לארץ, גאולת קרקע, התיישבות, כיבוש השממה, הפרחת המדבר, ייהוד הגליל והגשמה.

מוסד אשר השפיע ופעל רבות בתחום ההתיישבות היה הקרן הקיימת לישראל ( קק"ל ) אשר הוקם ב – 1901 ושימש כמוסד פיננסי שמימן את פעילות הסוכנות היהודית. קרן לאומית של העם היהודי שמטרתה רכישת אדמות בארץ ישראל. בנימין זאב הרצל פעל במסגרת הקונגרס הציוני להקמתו. מנחם אושיסקין כיהן כיו"ר הראשון של הקרן והיה לאחד המנהיגים הבולטים אשר פעל רבות למען גאולת אדמות א"י.

העבודה הנוכחית תתמקד באברהם מנחם מנדל אוסישקין (1863-1941) ובתרומתו המיוחדת, אם הייתה קיימת, לגליל העליון, כלומר שאלת המחקר תבחן כיצד תרם מנחם אוסישקין לגאולת האדמה בארץ ישראל ובגליל העליון?

הבדיקה תיערך באמצעות ספרות אודות פועלו של מנחם אושיסקין, ספרות הדנה בגאולת האדמה בארץ ישראל ובהתיישבות היהודית וכן בתעודות ומכתבים המופיעים בספרות זו.