ארגונים יהודיים כגון "בני ברית" והג'וינט, שלא היו ציונים בראשית דרכם, התקרבו אף הם לציונות, מתוך תובנה שניצולי השואה מעוניינים להשתקם במדינה יהודית עצמאית. המשמעות בפועל הייתה העצמת תחושת האחריות לעם היהודי.
סקירת ספרות הבוחנת את תרומתה של יהדות ארצות הברית לתקומת מדינת ישראל
יהודי ארה"ב לא תפסו עצמם במצב של 'גולה' ועל כן פתרון לאומי לעם היהודי היה לדידם בעיקר עזרה לאחיהם המצויים במצוקה. היטיב להגדיר זאת לואיס ברנדייס שופט עליון מוערך מאוד בארה"ב ומנהיג ציוני, " להיות ציוני זה להיות אמריקני טוב, כיוון שלציונים ולאמריקנים ישנם ערכים משותפים, כמו רעיונות החירות, הדמוקרטיה, החלוציות".
עם זאת, אין ספק כי הקמתה של מדינת ישראל שאבה אנרגיה מהתנועה הציונית האמריקנית, שמעצם מהותה ראתה הישג בהקמתה של המדינה היהודית. גם בן גוריון, בעת שעבד בהנהגה ציונית, הכיר בחשיבות של טיפוח יחסי עבודה קרובים גם עם המחנה הלא ציוני. בשנותיו הראשונות, היה זה הוועד היהודי האמריקאי, ששלט במחנה הלא הציוני, ובראשו יעקב בלאושטיין, שנקרא כדי לנווט את המורכבות של מערכת היחסים בין יהודי ארה"ב לבין ישראל.
ארגון הג'וינט American Jewish Joint Distribution Committee שנוסד ב 1914, תמך כלכלית בכ-700,000 מיהודי אירופה, כרבע מיליון מתוכם – במחנות העקורים. הארגון הוא שניהל את המחנות (בשיתוף עם סוכנות הטיפול בפליטים מטעם האו"ם (אונר"א). הפעילות כללה סיוע ראשוני וכן שיקום כלכלי ונפשי באמצעות הכשרה מקצועית ופעילות תרבותית וחינוכית
הסיוע הישיר מידי יהדות ארצות הברית כללה ארגוני סיוע ועזרה ליהודים בא"י, כגון ארגון "הדסה" – הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה. "הדסה" עסקה בעיקר בתחומי בריאות ורווחה (הקמת בתי חולים; בתי ספר להכשרת צוות רפואי; הקמת רשת תחנות 'טיפת חלב'). מוסדות הארגון שרתו גם את ערביי א"י.
הסיוע העקיף של יהודי ארצות הברית כלל הפעלת לחץ פוליטי על הממשל האמריקני, כלומר, הלובי היהודי בארצות הברית לחץ על הממשל להקמת מדינת ישראל ויצור מצג שווא של שליטה יהודית בממשל האמריקני.
• יהדות ארצות הברית (שנות ה-40): מאפיינים
• יחסי ארצות הברית –ישראל על כינון מדינת ישראל
• תרומתה של יהדות ארה"ב לתקומת מדינת ישראל
• ביבליוגרפיה