עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת כיצד ניתן להשתמש בהוראת עמיתים בסביבה המתוקשבת ומהי תרומתה ללמידה?

במשך שנים רבות החוקרים התמקדו בלמידה כפי שחווים אותה לומדים יחידים, מבלי להתייחס להקשר החברתי. מכאן שבמשך דורות התייחסו לתהליך הלמידה כתהליך של למידה יחידני. מושג זה מניח שקיימת הטרוגניות קיצונית בין תלמידים ולכן כל תלמיד לומד בהתאם ליכולתו, לרמתו ולקצב האישי שלו. למידה זו אינה מכילה אלמנטים של אינטראקציה עם הלומדים האחרים ומטרתו והצלחתו של היחיד אינה תלויה בהצלחות האחרים.
רעיון ההוראה והחינוך מתבסס על העברת מסרים באמצעות תקשורת מילולית ולא מילולית. פירוש המסר התקשורתי מושפע גם מההקשר שבו המסר מועבר, כאשר המתקשר והקולט הם בני אותה רמת תרבות, והם בעלי ידע קודם דומה, ההתקשרות בניהם תהיה מובנת יותר. כדי שההוראה תהיה יעילה והלמידה תתרחש כהלכה, התקשורת צריכה להיות תקינה. תקשורת היא תנאי קיומי לכל מערכת אנושית, ובעיקר למערכת כיתתית, בה מתקיימות אינטראקציות בין התלמידים, ובינם למורה. העבודה הנוכחית עניינה בהוראת עמיתים, המהווה אינטראקציה תקשורתית בין מלמד ולומד.
המחקר הנוכחי יבחן כיצד ניתן להשתמש בהוראת עמיתים בסביבה המתוקשבת ומהי תרומתה ללמידה?
איכותו של החינוך המקוון נבדקה בספרות המחקרית, הגורסת כי כאשר טכנולוגיה משולבת כראוי, ניתן לטפח מעורבות תלמידים ולבנות סביבת למידה יעילה. כמו כן, הספרות מעלה כי הוראת עמיתים הנה אחת הדרכים הגורמות לסטודנטים להיות פעילים, לקחת אחריות ולשתף פעולה עם אחרים. עם זאת התרומה ללמידתם של הסטודנטים המנחים גדולה לעתים מהתרומה לסטודנטים האחרים בכתה, המתפקדים כמונחים. הסביבה המתוקשבת, כאשר היא מעוצבת בהתאמה, יכולה לתת מענה לאתגר זה.