עבודת סמינריון אקדמית העוסקת בקבוצת מהגרים ייחודית, המגיעה מחד לישראל מטעמים אידאולוגיים- ציוניים, מאידך קבוצת מהגרים זו מתכנסת בתוך עצמה ואינה מתערה במידה רבה בתרבות ובחברה הישראלית.

מאז ומתמיד היגרו יהודים ממקום למקום. עיקר ההגירה היהודית נובעת מגורמי דחיפה כלכליים, פוליטיים ותרבותיים כאשר ההגירה היהודית מתנהלת בקצב בלתי אחיד שבו לסירוגין גלים גדולים של הגירה לעומת תקופות של רגיעה. ככלל, קימת נטייה להגר למדינות בהן האוכלוסייה דלילה ויכולת הכנסה בה גבוהה, שכן אזורים מחיה צפופים, ירידות במחזור של העסק או עסקים, איומים דתיים ופוליטיים מובילים להגירה. כאמור, הגורמים הם בעיקר כלכליים והאי יכולת של ארצות המקור לעמוד בציפיות אזרחיה.

שדה המחקר

שדה המחקר הנוכחי, הנו קבוצת מהגרים יהודים, אשר עלו לישראל בשנות ה-2000. מדובר במהגרים יהודים צעירים ממדינות שונות (אירופה, דרום אמריקה ועוד), בעלי מקצוע והשכלה. במסגרת מחקר זה רואיינו תשעה מהגרים מאזור המרכז. מהגרים אלו מגיעים לישראל ושאיפתם היא לחיות בישראל.

נושא המחקר וחשיבותו

המחקר הנוכחי עוסק בקבוצת מהגרים ייחודית, המגיעה מחד לישראל מטעמים אידאולוגיים- ציוניים, מאידך קבוצת מהגרים זו מתכנסת בתוך עצמה ואינה מתערה במידה רבה בתרבות ובחברה הישראלית. כלומר, מדובר בקבוצת מיעוט הנבדלת מכלל האוכלוסייה הישראלי. זאת ועוד המהגרים הם מהגרים צעירים המגיעים לבדם ארצה. זוהי הגירת צעירים.
מאחר ומדובר בתופעה חדשה בחברה הישראלית, כחברה הכוללת קבוצות רבות, חשוב לבחון ולנתח, קבוצה זו על מנת להבין את מקומה וזהותה בחברה הישראלית. כמו כן, תדמיתה של ישראל מאז ומתמיד לא הייתה טובה מבחינות רבות: כלכלית, חברתית, ביטחונית, ערכית ועוד. מכאן שמוטיבציה בקרב מהגרים יהודים לעלות לישראל, הנה תופעה שיש לעודד ולכן יש גם להבין את מקורותיה, מניעיה, יכולתה להשתלב בחברה הישראלית והדרכים שניתן ליישם על מנת להוביל לקליטתה היעילה בישראל.
המחקר הנוכחי ינסה לבחון את הקשר בין תרבות המהגר, השתייכות אתנית וזהות לבין העדפת פעילות פנאי בקרב מהגרים בישראל.

שיטת המחקר והשתלשלות התהליך המחקרי

שיטת המחקר, בה אעשה שימוש במסגרת מחקר זה, היא השיטה האיכותנית.
המחקר כלל ראיון מובנה וקבוצת המדגם כלל רואיינו 9 מהגרים אירופאים בעיקר אשר הגיעו לישראל, במטרה להשתקע בה.
בעקבות היכרות עם אחת המרואיינות, הושג שיתוף פעולה ובמסגרתו רואיינה המהגרת וכן הפנתה למגרים נוספים על מנת ליצור מדגם ראוי למחרקר הנוכחי.
הראיונות נערכו בבית המרואיינים, לאחר הסכמה טלפונית להשתתף במחקר. הראיונות היו קצרים למדי וערכו כחצי שעה – עד שעה לערך. הסיבה לכך הייתה וצר הזמן של המרואיינים והקושי שלהם להתבטא בעברית.
עם סיום הראיונות, הם עברו תמלול ונערכו בפרק ממצאים אשר חולק למספר קטגוריות ניתוח, בהתאם לשאלת המחקר.