בישראל אימהות מהגרות רבות, כאשר להיבט התרבותי חשיבות במסגרת התנהגות הבריאות של אותן אימהות, בין אם מדובר באם ממצוא אתיופי או אם מחבר העמים. למשל, הרפואה המערבית המונעת אינה זוכה לאמון רב בקרב אתיופיות.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בגישות השונות של שירותי בריאות בקרב נשים מתרבויות שונות.

מהגרות מאתיופיה עברו מספר שינויים בישראל, ובהם שינוי בדפוסי הילודה שלהן. בעבר היה שיעור פריון הנשים בקהילה זו גבוה באופן משמעותי מזה של האוכלוסייה היהודית הכללית. במהלך השנים, דפוסי הפריון של החברה הישראלית המקומית אומצו בהדרגה, וכתוצאה מכך ירדו שיעורי הפריון בקרבן.

על אף התמורות התרבותיים השינויים נקלטים באופן איטי ומתון בחברה הבדואית בישראל,  אורח החיים המסורתי עדיין נשמר  ובא לידי ביטוי בתפיסות, הערכים, הנורמות שלהם ודפוסי ההתנהגות.

התקופה הנוכחית עדיין מלמדת על מצבן העגום של נשים דרוזיות, כאשר המסורות כובלת אותם ומצרה צעדיהן. ניתן אומנם לציין שינויים קלים אשר שיפרו את חירותן של הנשים הדרוזיות, אפשרו להן ללמוד, לעבוד  וכן שיפרו את מעמדן האישי,  אך שינויים אלו אינם מציגים מפנה חד במעמד הנשים הדרוזיות וגם כיום, בפועל, נשים מתקשות לצאת ממסכת הדיכוי של החברה הדרוזית.

משפחות חד מיניות הן תופעה חדשה יחסית בחברה.  בעבר, רוב הנשים הלסביות התמודדו עם לחץ חברתי עצום להינשא לגבר, הן נדרשו  להדחיק את רגשותיהם המיניים לנשים.  כתוצאה מהסובלנות הגוברת כלפי הקהילה הגאה קיים מספר גדל והולך של נשים לסביות המעוניינות להקים משפחה.

ממצאי מחקרים קודמים הראו כי אמונות והתנהגויות של האימהות בקשר לטפול בתינוקן מושפעת מהשתייכות אתנו תרבותית, וממעמדן הסוציואקונומי והחברתי.

ניתן למצוא תמיכה להבדלים בין קבוצות אתנו-תרבותיות שונות מממצאי מחקר שנערך מחוץ לישראל, ובחן תגובות של קבוצות אתנו-תרבותיות לקבלת שירותי רפואה מונעת. למשל:  אי ידיעת השפה וחוסר ידע לגבי שירותי הבריאות נמצאו כמכשולים בהיענות לקבלת שרותי בריאות.