החקיקה המגדירה עבריינות מין כוללת מספר רב של חוקים כאשר במסגרת חוק העונשין, פרק י – פגיעות בגוף, סימן ה – עבירות מין, כוללות אונס, בעילת קטינה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה מגונה ו-סחיטה מינית באיומים. ילדים שעברו התעללות מינית לרוב חשים אשמה, בושה, הוקעה מהסביבה ולהיבטים שליליים נוספים המקושרים לילד.
עבודה זו בוחנת את השאלה האם יש מקום להאריך את תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים במקרים שנטען שצף זיכרון מודחק.
עבירות המין בכלל ואלו הנעשות בתוך התא המשפחתי בפרט שלכאורה אמור להיות השומר מכל, העוטף בצמר גפן ומגן מכל רע הינן עבירות בעלות אופי יוצא דופן באופן משמעותי. כך למשל: אם עסקינן בעבירות הריגה או שמא בעבירות אלימות למיניהן מבחינת החומר הראייתי ניתן לסמוך את הוכחת קיומה של העבירה במגוון רחב של ממצאים ראייתיים כאלו ואחרים, הנסמכים על מקורות חיצוניים רבים, לדוגמא: צילומים ממצלמות אבטחה, עדויות ראייה, ממצאים פורנזיים וכיוצ"ב; בעוד שמבחינה ראייתית בעבירת המין " רב הנסתר על הנגלה, ורק השניים המעורבים בפרשה יודעים את שאירע לאמיתו". במילים אחרות, עבירות המין במשפחה מתבצעות בחדרי חדרים מבלי שאף אדם יהיה עד למתרחש, בד"כ קטין/קטינה מול בן משפחה בגיר ולכן ברוב המקרים מדובר "במילה כנגד מילה", קרי: הגרסה של קורבן העבירה אל מול גרסתו של מבצע העבירה .
עבודה זו בוחנת את השאלה האם יש מקום להאריך את תקופת ההתיישנות בעבירות מין בקטינים במקרים שנטען שצף זיכרון מודחק.
כמו כן בוחנת את התהליך שהוביל להשגת הדין המצוי לעניין סוגיית ההתיישנות שהתאפיין בעיקרו בתיקון שחל בסעיף 354 לחוק העונשין במהלך השנים אל מול הדין הרצוי שיש לשאוף להשיגו;
הבחינה תעשה תוך סקירה המשווה בין הדין הזר לדין הקיים במדינת ישראל.
בתחילה נסקר נושא הזיכרון המודחק, המחלוקות בנושא, פסיקה בארץ ובעולם בעניין זה. לאחר מכן נסקר נושא הדיווח המאוחר והשיהוי בהגשת תלונה, המאפיינים עבירות כגון אלו.
בפרק שלאחריו, מוצג ההסדר המשפטי המיוחד שנוצר בעבירות מין במשפחה, המוגדר כסייג לכלל התיישנות במשפט הפלילי, בהמשך, נסקרים השינויים והמגמות שחלו הן מבחינה סטטוטורית והן מבחינה חברתית, עד גיבוש ההסדר האמור בחקיקה, לצד אופן החלתם ויישומם בפסיקה; כמו כן מוצגת הביקורת על סייג ההתיישנות בעבירות מין. בהמשך, נבחן האופן שבו שיטת המשפט הזר ( בעיקר במדינות ארצות הברית) מתמודדות עם סוגיית ההתיישנות בעבירות המין באופן השוואתי למשפט הישראלי.
מבוא
פרק ראשון: זיכרון מודחק
פרק שני: הדיווח המאוחר והשיהוי בהגשת תלונה או שמא עדות כבושה של נפגע בעבירות מין במשפחה?
פרק שלישי: סייג ההתיישנות במשפט הפלילי
פרק רביעי: השינויים שהתחוללו בעשורים האחרונים
-4.1הסדרים סטטוטוריים
4.2 -שינויים חברתיים מעמדיים
פרק חמישי: בעיית ההתיישנות- מבט השוואתי
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה