הביקורת כנגד הגשת כתבי אישום על ידי הפרקליטות הנה סוגיה הנדונה חדשות לבקרים ובעיקר נוגעת לכתבי אישום כנגד אישי ציבור.

עבודה זו עניינה בתפקידי הפרקליטות  וכשליה בתחום המשפט הפלילי. 

משרד פרקליט המדינה הוא חלק מהסמכות המבצעת של מדינת ישראל ופועל כיחידה ארגונית נפרדת במשרד המשפטים. משרד הפרקליטות ועורכי הדין המשרתים בה מופקדים לייצג את המדינה ואת האינטרס הציבורי בפני הפורומים המשפטיים. בראש משרד פרקליט המדינה עומד פרקליט המדינה, עו"ד.

שאלת המחקר תבחן מהם הדילמות החוקתיות לגבי תפקידה של פרקליטות המדינה במסגרת ההתדיינות בבג"ץ? המניע לבחינת השאלה המחקרית לעייל, נובעת מהעובדה כי תפקיד הפרקליטות מצוי כיום בכותרות, רבים מהמשפטנים מבקרים את תפקיד הפרקליטות וטוענים כי יש לבצע בפרקליטות שינויים. על כן עבודה זו מהווה נושא אקטואלי לאור הביקורת והדרישה בשינוי ורפורמות בפרקליטות. דיון בסוגיה עשוי להוביל לתובנות, המלצות והצעות לשינוי ושיפור.

במסגרת העבודה הנוכחית אדון בתפקיד הפרקליט והפרקליטות בישראל ובעולם, בעקרון הפרדת הרשויות המהווה בסיס לכוחה ותפקידה, בתפקיד פרקליטות בהליך הפלילי, בתפקידי הפרקליטות בבחינת ביקורת וכשלים הבאים לידי ביטוי בהגשת כתב אישום ע"י הפרקליטות (ראיות מספיקות להרשעה), בגילוי חומר החקירה,  בחיסיון ראיתי ומניעת ראיה חיונית להגנת הנאשם, בהדרכת העדים של התביעה ואופי חקירתם בבהמ"ש, בערעור המדינה  על פסק דין שזיכה את הנאשם, בסיוע להגשמת המדיניות הממשלתית בגבולות הדין ובביקורת כנגד הגשת כתבי אישום על ידי הפרקליטות.