מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון האם קיימים הבדלים בין סטודנטים עם הפרעת קשב ובין סטודנטים ללא הפרעת קשב בתפקוד שלושת המערכות הקשב על פי מטלת ANT.

מבחן ה- ANT הומצא לשם בדיקת יעילות הפעילות של שלושת הרשתות ואת ההבדלים האינדיבידואליים ביעילות פונקציות הקשב. בנוסף מבחן זה בא לבדוק האם המערכות פועלות בצורה עצמאית. מבחן זה יוכל לשמש כמו כן להדמיה מוחית, חקר הגנוטיפ, בדיקה של השפעה תרופתית, ובדיקת מערכות לקויות.

במבחנים שנעשו על תאומים מונוזיגוטיים ודיזוגוטיים נמצא כי ישנה תורשה חזקה במערכת פונקציות הניהוליות (executive function), תורשה חלקית ברשת הכוונת הקשב (orientation) ואילו במערכת העוררות (alerting) לא נמצא אפקט תורשה כלל. בעקבות ממצאים אלו, בוצע מחקר גנטי שהראה מתאם בין גנים שונים של דופמין לבין ביצועים במערכת הפונקציות הניהוליות במבחן הant, וכן אקטיבציה באותם אזורים מוחיים שהוכחו כפועלים בפונקציה זו. ממצאים דומים נמצאו בין הנוירוטרנסמיטרים אצטילכולין לבין מערכת הכוונת הקשב. ניתן להניח כי אותם גנים מעורבים לא רק ברשת אחת, אלא במספר מערכות קשביות.

הבדיקה ערכה בקרב 22 נבדקים: 10 ללא הפרעת קשב ו12 עם הפרעת קשב. הנבדקים הם סטודנטים הלומדים בשנים א' ב' ג' ד' .כלל הנבדקים לומדים בחוגי לימוד שונים.  כלי המחקר בו נעשה שימוש הוא Short Ant. מטלה זו פותחה על ידי פוזנר בשנת 1990. מטלה זו מתבססת על תיאוריית שלושת מערכות הקשב של פוזנר ומהווה מדד לתפקודן.  המטלה מפעילה את מערכת העוררות, מערכת ההכוונה ומערכות פונקציות ניהוליות על ידי גירויים ומסיחים. במהלך המטלה ישנם חמישה רמזים שמטרתם לבדוק את עוררותן של מערכות הקשב אצל הנבדק.

השערות המחקר טענו כי רמת הדיוק של קבוצת הביקורת (סטודנטים ללא הפרעת קשב וריכוז) תהיה גבוהה יותר בהשוואה לקבוצת  הניסוי סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז) ו-זמן התגובה של קבוצת הביקורת סטודנטים ללא הפרעת קשב וריכוז) יהיה קצר יותר לעומת זה של קבוצת  הניסוי סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז).