מטרת מחקר זה היא לספק לסוציולוגים כלכליים אוריינטציה מסוימת למחקר עתידי בנושא אי-חוקיות בהקשר של שווקים פיננסיים, כאשר שאלת המחקר תבחן כיצד נתפסת  עבריינות "צווארון לבן" בקרב אנשי עסקים ?

אי החוקיות נמצאת בכל מקום בשווקים הפיננסיים של ימינו. לאחר שערוריות פיננסיות רצופות בשנות השמונים, שנות התשעים, שנות האלפיים, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי של 2007-2008 אשר גילה גל נוסף של פשעים פיננסיים, ניכר  כי השווקים הפיננסיים הפכו ל"גן משחקים פלילי" דה פקטו (2008 Michel,)

השכיחות של התנהגות בלתי חוקית בשווקים פיננסיים והשאלות שהדבר מעלה ביחס לתפקוד ולגיטימיות חברתית של התעשייה הפיננסית של ימינו והצורה הספציפית של קפיטליזם פיננסי בו היא פועלת, מעלה את הצורך בבחינת סוגיית פשע צווארון לבן ( Reurink, 2016).

פשע צווארון לבן הוא פשע פיננסי המבוצע על ידי פושעי צווארון לבן. מקרי פשע צווארון לבן סנסציוניים מופיעים בקביעות בעיתונות העסקית הבינלאומית ובמחקרים בכתבי עת לאתיקה ופשע. מדובר בהתנהגות בלתי הולמת ובפשע של צווארון לבן כמעשים של אנשים הנתפסים כ"תפוחים רקובים" או כאינדיקציה לכישלון מערכות בחברה, בתעשייה או בחברה כולה.  לפי המודל האינדיבידואלי של סטייה היא מודל כישלון אנושי של התנהגות ופשע. לפי גישת "תפוחים רקובים" פשע צווארון לבן היא נקודת מבט נוחה שאומצה על ידי ארגונים עסקיים לפיה מדובר באנשים בודדים בארגון אשר סרחו (2012 ,Gottschalk).

במחקר זה נעשה שימוש בשאלון שנכתב ונוסח על ידי החוקרת למטרת בחינת ההבדלים בתפיסת עבירות צווארון לבן בין שכירים לעצמאיים. השאלון כלל 19 שאלון במתייחסות לעבירות שונות של אנשי צווארון לבן. לדוגמה: לדעתי עבירות מס אינן עבירות פליליות; בעיני מתן טובות הנאה בתמורה לשוחד הינו דבר אסור בהחלט; לדעתי זיוף מסמכים לא נחשב לעבריינות פלילית.