חלק ניכר מעבודת הייעוץ בבית הספר מחייב אינטראקציה עם מורים. הואיל ומורי בית הספר נמצאים במגע האינטנסיבי ביותר עם התלמידים, הם עשויים להיות השליחים הפוטנציאליים של המסרים הייעוציים במערכת החינוכית.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת במאפייני מנהיגות היועצת החינוכית.

במהלך השנים פותחו גישות שונות לחקר המנהיגות; כל אחת מהגישות ניסתה למלא סדקים שהתגלו בגישות הקודמות לה, לספק תשובות משלה לסוגיות מנהיגותיות, ולהוביל את המחקר. זאת, עד שבה עצמה התגלו סדקים והופיעה גישה חדשה ומעודכנת יותר.

הסברי דפוסי מנהיגות לפי תכונות אופי או נסיבות לא היוו הסבר מספק למונח מנהיגות עבור חוקרים רבים, ועל כן החלו להתמקד בחקר צירופי התנהגויות היוצרים סגנונות מנהיגות שונים, בעלי השפעות שונות.

סגנונות מנהיגות מתייחסים למידה בה המנהיג נוהג לשתף, לערב, להתייעץ, לקבל, דעות ורעיונות של חברי הארגון. למידה בה חברי הארגון שותפים לתהליכי קבלת החלטות וארגון דרכי הפעולה וביצועה.

עם השנים נצפית מגמת התפתחות מהתמקדות במנהיג, תכונותיו ודרכי פעולתו כדרך להגשמה עצמית וליצירת שינויים, להתמקדות באינטראקציות שבין מנהיג ומונהגיו, בדגש על שיתוף פעולה, אחריות קולקטיבית עם מטרות משותפות

על היועץ החינוכי לשלב את המורים בעבודתו ולגייס אותם לחזון שהמערכת מעוניינת להוביל, לחבור אל הגורמים המשפיעים על התנהלותם. משמע, טיפוח החוללות העצמית של המורים בדבר יכולתם לנהל מערכות יחסים מקדמות ופוריות עם תלמידים, עם הורים ועם עמיתים לעבודה. מכאן יכולת ההשפעה של היועץ בבית הספר בהיותו מודל לחיקוי בעבור המורים, בהנעת המורים לפעולה.

שותפי התפקיד של היועץ החינוכי בבית הספר הם צוותי המורים. פרחי וטובין, מצאו כי הקשר בין היועץ והמחנך מתחיל באיתור, נמשך בהפניה לטיפול מתאים, וממשיך המעקב תוך העברת מידע מתמדת. נכונותם של המחנכים לשתף את היועץ במידע נובעת גם מהסיוע הרלוונטי שהם מקבלים מהיועץ, וגם מיחסי העבודה ההדוקים סביב תכניות כישורי חיים, מניעה והתערבות שהיועצים מעבירים למחנכים, ואלו מעבירים לתלמידים.