ממצאי המבחנים הבינלאומיים העלו על סדר היום את החשיבות לתת את הדעת לדרכים לטיפוח ההישגים במתמטיקה. ממצאי מחקרים, שנערכו בעשורים האחרונים, אשר בדקו את ההישגים במתמטיקה של התלמידים בישראל, מעידים כי תלמידי בתי הספר היסודיים והעל-יסודיים אינם שולטים במיומנויות הבסיסיות בחשבון.
מטרתה של העבדה הנוכחית הייתה לבחון האם לתלמידים יש תפיסות אינטואיטיבית שגויות בנושא אם a גדול b גדול. אם a שווה b שווה.
תלמידים מגיעים אל בית הספר בדרך כלל עם תפיסה חד ממדית על הערכת השליטה בידע במהלך הזמן הם מגלים שאי הבנה או הבנה אחרת או תפיסה חלופית או במילים אחרות תפיסה שגויה. במסגרת שיעורי המתמטיקה, נתקלים המורים בתפיסות שגויות רבות ומכאן נובעת חשיבות המחקר הנוכחי ובעיית המחקר. מקורותיהם העיקריים של התפיסות השגויות יכולים להופיע בקרב תלמידים, לפני ובמהלך הלמידה הפורמאלית או בהוראה הכוללת את חומרי הלמידה, דרכי ההוראה והמורה.
העבודה הנוכחת בחנה האם התפיסות האינטואיטיביות שהגדירו סתיו ותירוש: "יותר מ A יותר מb " ו "אם A שווה B שווה" קיים בכיתה יא 3 יחידות ? כלומר, מים מודלים מתמטיים שגויים אשר התפתחו בשלבים הראשוניים של הלמידה, וממשיכים להשפיע באופן סמוי שגוי על ההבנה של הלומד.
במחקר הנוכחי השתתפו 27 תלמידים בכיתה יא במסלול 3 יחידות בגרות.
המחקר הנוכחי עשה שימוש ב 3 שאלונים בנושא שטחים והיקפים. כל תלמיד קיבל שני שאלונים: שאלון ההפקה אחד ושאלון אירועים אחד.
נתוני התשובות של הנבדקים עובדו בתוכנה הסטטיסטיתSPSS נעשה שימוש בסטטיסטיקה תיאורית ובסטטיסטיקה היסקית.
השערת המחקר נבחנה באמצעות רגרסיה לינארית וזאת לצורך ניבוי מידת האינטואיטיביות.
ממצאי הבדיקה העלו כי הרגרסיה לניבוי האינטואיטיביות במענה נמצאה מובהקת, כלומר המשתנים המנבאים תורמים 18.6% לשונות המענה האינטואיטיבי. התפיסות האינטואיטיביות שהגדירו סתיו ותירוש מתקיימות. מכאן שהשערת המחקר אוששה.
1. הצגת הבעיה
2. מבוא תיאורטי
3. מטרת המחקר ושאלות המחקר
4. מתודולוגיה
4.1 מדגם
4.2 כלים
4.3 מהלך
4..4 שיטת הניתוח
4.5 המודל האקונומטרי
5. ממצאים
6. דיון ומסקנות
7. רשימת מקורות
8. נספחים