אחד מסממני החברה המודרנית הוא המשבר במערכת החינוך, כאשר אחד ממאפייניו הבולטים הוא התדרדרות דימויו העצמי והציבורי של המור.
הסקירה מציגה את המניעים השונים לבחירה במקצוע ההוראה, עוסקת בדימוי המורה והסיבות להתדרדרות דימויו ודימוי מקצוע ההוראה בישראל ומציגה תפיסות אודות הוראה מצוינת והמורה הטוב.
התפקוד המקצועי, הוא הביטוי החשוב ביותר של העצמי, כלומר המקצוע מאפשר לאדם למלא תפקיד המתאים לדימוי העצמי שלו. המרכיב העיקרי מבין ממדי הדימוי העצמי הוא הערכה העצמית, ממדים נוספים הם: ממד ההרמוניה הקשור להסתגלות לתפקיד התעסוקתי, ממד שביעות הרצון וההצלחה המקצועית, ממד הדימוי העצמי שהוא החשיבות המיוחסת לקבוצה בה פועל האדם, כלומר ככול שהיחיד מקבל מהקבוצה חיזוקים חיוביים על התנהגותו המקצועית כך דימויו העצמי יעלה. מורים חשופים לקשרים אינטנסיביים ולקבוצות התייחסות שונות כמו: ילדים, הורים, מנהלים, מורים ולכן חשופים לחיזוקים חיוביים או שליליים מצידם.
על מנת להפוך למנהיג חינוכי אפקטיבי, על המורה להתמחות בתחומי ידע שונים, להתעדכן, להתחדש, לשמש דוגמה אישית, לדעת לעבוד בהרמוניה, לשכלל את כישורי המנהיגות שלו וכמובן להוביל להישגים לימודיים.
תפקידו של המורה להניע את תלמידיו לקראת עשייה, פעולה או מטרה, כאשר קיים בכול פרט ופרט הצורך הטבעי למימוש עצמי ועל המנהיג למקד את הפרט לקראת פעולה או מטרה מסוימת. במקרה זה, תפקידו של המנהיג החינוכי להוביל את תלמידיו לקראת הישגים בלימודים ולהניע אותם לקראת מימוש עצמי, הישגים והצלחות.
המניעים לבחירת מקצוע ההוראה
דימוי המורה ומקצוע ההוראה
תפיסות אודות הוראה מצוינת והמורה הטוב
ביבליוגרפיה