מורים בעלי עמדות דמוקרטיות יותר, מדווחים על שימוש רב יותר באסטרטגיות מסייעות יותר כדרך לטיפול בבעיות התנהגות של תלמידים. עמדות דמוקרטיות נמצאו קשורות להצלחה בפועל של מורים מול בעיות משמעת של תלמידים, ומורים שדורגו על ידי המנהלים כאפקטיביים יותר, נמצאו דמוקרטיים יותר.

עבודה זו הינה סקירת ספרות הבוחנת את התפיסה החינוכית של גננות לגבי מניעת אלימות והתמודדות.

מורים נוקטים בפועל גישות מגבילות יותר מאשר גישות מסייעות. לתגובות מגבילות יש אופי מעניש ומגביל, והן כוללות איומים, הטפות מוסר, מניעת הנאות ועונשים. גישות אלה יוצרות ריחוק, מגבילות את התקשורת ואת יחסי הגומלין על כן, תגובותיהם של מורים דמוקרטיים יותר הוערכו כאפקטיביות יותר בפתרון בעיות התנהגות מסוג חוסר צייתנות, עוינות ואגרסיביות.

סוגית ה"גבולות" היא סוגיה מרכזית בדיון החינוכי והפסיכולוגי בתקופת הילדות . גבולות, למעשה, הם האמצעי העיקרי שעוזר לבני אדם לנהל את חייהם: התיחום הקובע את מה שאפשרי ומה שאיננו אפשרי, זה שמאפשר להבדיל בין טוב ורע, מותר ואסור. הגבול יוצר סדר ומונע אנרכיה ומאפשר לחיות עם אנשים אחרים. הגבולות חשובים להתפתחות הילד בכך שהם מסייעים להתארגנות עולמם הפנימי, מגנים מפני דחפים, מפתחים יכולת לדחות סיפוקים ולחזק את השליטה העצמית, סיוע ללמידה חברתית, טיפוח עצמאות והענקת תחושת שייכות ואכפתיות.

מרבית הילדים בגנים מהווים קורבנות של הצקה על בסיס יומי. ההצקה כוללת לרוב, בעיטות, דחיפות, משיכה בשיער ועוד. אלימות מופנית גם כלפי חפצי הגן ובמקרים קיצוניים מדווחת התנהגות קיצונית, כגון: הדלקת אש, בריחה מהגן עוד. קרוב לחמישית מהילדים קורבנות הצקה. כמו כן, קונפליקטים של ילדי גן מתרחשים סביב מאבקי כוח על חפצים או זכויות, מי הראשון במחשב . אחת הסיבות העיקריות לאלימות ילדים נובעת מהקושי של הילד הרך לשלוט על עצמו ולהתמודד עם כעס ותסכול.