תפילת קבע שהיא עצמה גוף הפולחן הייתה חידוש בעולם העתיק. כמו כן, שלושה גורמים עומדים ביסודה של תפילת הקבע: זמן קבוע-שלוש פעמים ביום, מקום קבוע-בית כנסת, ומספר אנשים מינימאלי הדרוש לתפילה-שמונה עשרה
עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את נושא תפילות הקבע במגילות קומראן ובמקורות חז"ל
האדם התפלל מאז ומתמיד, הייתה זו תפילה ספונטנית, ללא נוסח כתוב, ללא הגבלת זמן או מספר פעמים ביום.
בישראל נהגו להתפלל אל ה' מקדמת דנא ואף מנהג של תפילות בזמנים קבועים כבר נרמז כמקרא, אך מדובר היה בתפילה ספונטאנית שלא ניתן להשוותה. לתפילות הקבע והחובה של הציבור. יצירה זו של תקופת בית שני הטביעה את חותמה על החיים הדתיים של העם וקבעה להם דפוסים חדשים ואופי חדש.
יצירה זו היא יצירה יהודית ־ מקורית, שכן אצל שאר העמים הקדומים לא התקיימו טקסי תפילה.
מטרתו של מחקר זה לעמוד על הדמיון בין תפילות הקבע במגילות קומראן לבין במקורות חז"ל. במסגרת זו תינתן תשומת לב מיוחדת לבחינה הספרותית ־ הצורנית. כמו כן, עבודה זו תציג תחילה את הרקע לתפילת הקבע, התפילה בתקופות שונות ולבסוף יוצגו ההשלכות מתפילות קומראן לתפילות הקבע ביהדות.
לאחר חצי מאה של מחקר בתחום התורני, המגילות הגנוזות נותרו ערך ייחודי המעיד על אופייה וגיוונה של היהדות.
הראיות מקומראן מציגות את התרבות המאוחרת של תקופת בית שני את הדת היהודית על מורכבותה. עזרא פליישר, טוען בתוקף, על בסיס ראיות, כי תפילה קבועה, קהילתית ומחייבת לא הייתה קיימת כתופעה כללית בקרב יהודים בארץ ישראל לפני ה- 70 לספירה. במקביל, תיאר פליישר את תפילת הזריחה הקהילתית בקרב כת האיסיים.
לנוכח טיעון זה, עבודה זו תתייחס להשלכות תפילת קומראן על תפילת הקבע נוסח חז"ל.
לצורך בדיקת הסוגיה, תוצג תחילה התפילה במקרא, לאחר מכן, התפילה בימי בית ראשון, שני וחורבן בית שני. בחלקה השני של העבודה תינתן התייחסות והסבר אודות כת האיסיים, בהמשך יוצג דיון אודות תפילות קומראן ולבסוף יוצגו ההשלכות של תפילת קומראן על תפילת הקבע נוסח חז"ל.
1. מבוא
2. התפילה במקרא
3. התפילה בתקופת בית המקדש הראשון
4. התפילה מימי בית שני
5. התפתחות התפילה מימי החורבן
6. כת האיסיים
7. התפילה במגילות קומראן
8. ההשלכות מתפילות קומראן לתפילות הקבע ביהדות
9. סיכום ומסקנות
10. ביבליוגרפיה