משטרים דמוקרטיים, אומנם מייצגים הזדמנויות ייחודיות להתפתחותן של תנועות חברתיות, כמו תנועות המייצגות עניים אשר יכולות להתגבש, להציב את דרישותיהן על סדר היום הלאומי ולמסד את הגישה שלהם בקרב מרכזי קבלת החלטות סמכותיים.
סקירת ספרות זו עוסקת בנושא תופעת התנועות החברתיות והמחאה החברתית
החברה האזרחית מובילה את המאבק בעד גלובליזציה צודקת ונגד כוחות ההון והתאגידים הגלובליים המשתלטים על המשק הישראלי, הפרטי ליצירת שיתוף פעולה בין היצרנים, הסוחרים והצרכנים, ולצמצום הפערים הכלכליים ביניהם." התחזקות החברה האזרחית הופכת אותה לכוח חברתי עצמאי ובדרך זאת גם מחזקת את כוחן של תנועות חברתיות ומחאות חברתיות.
גישת גיוס המשאבים בוחנת בעזרת כלים פוליטיים וארגוניים-כלכליים התארגנויות לשינוי חברתי. הגישה מתייחסת, הן לתהליכי התארגנות וגיוס משאבים והן לאינטראקציה הדינמית בין הגישה בוחנת את תהליך ההתגייסות.
חלק מהמשאבים להשתתפות מוצלחת הם משאבים אנושיים, ארגוניים וחומריים אשר ניתן לגייס מקרב חברי ההתארגנות עצמם ואת המשאבים הנחוצים החסרים מגייסים מגורמים אחרים על ידי בניית מערכות של תמיכה ושיתוף פעולה.
ההנחה היא כי הנכונות להשתתף בתנועה חברתית היא פונקציה של העלויות והתועלות בהשתתפות בכלל זה גם קיימים תמריצים קיבוציים וסלקטיביים וציפיות לגבי ההתנהגות של אחרים. תיאורית גיוס משאבים הייתה תגובה לתאוריות חברתיות-פסיכולוגיות מסורתיות של תנועות חברתיות. תאוריות אלה התמקדו בגורמים שמשכו את האזרחים להשתתף בתנועות חברתיות.
1. מכשולים העשויים לבלום או לעכב התפתחות תנועות חברתיות במשטרים דמוקרטיים
2. השלכות של גלובליזציה המעודדות מחאה חברתית והשלכות הבולמות מחאה כזו
3. אמצעי התקשורת המודרניים המשפיעים על תהליכי הגיוס של תנועות חברתיות
4.ביבליוגרפיה.