קיימות עמדות הלכתיות רבות הדנות בשאלה מתי מותר אמצעי מניעה ואילו שיטות עדיפות.

עבודה זו  מציגה סיכום עמדות הלכתיות בנושא התכנון המשפחתי.

החובה להביא ילדים לעולם מבוססת על הפרשנות הרבנית לפסוק בספר בראשית א, כח:

" ויְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ."

התלמוד מציין את הדברים הבאים: על פי בית ספר שמאי, היותה פורה והתרבות מתפרשת כמי שיש לה מינימום של שני בנים, ואילו על פי בית הספר הלל זה מתפרש כבן ובת. ההלכה מבוססת על השקפתו של הרב הלל ובית ספרו.

עבודה זו תתמקד בהבנת התפיסה ההלכתית לגבי נישואין וגידול ילדים על מנת לנתח טוב יותר את המתח בין האחריות ההלכתית של פְּרוּ וּרְבוּ  לבין הרצון לדחות את ההיריון. לאחר מכן נעריך אם, מסיבה כלשהי מהסיבות שהוזכרו לעיל, שיקולים מסוימים עשויים להיות בסנקציה הלכתית כדי להצדיק דחיית מצווה זו. בהמשך נבחן כיצד הספרות ההלכתית הנרחבת מתייחסת למעמדם של אמצעי מניעה שונים. עיון בתשובות רבניות בנושא זה יחשוף מסורת ארוכת שנים ומחמירה הנובעת, אך גם מגמות ליברליות הלוקחות בחשבון שיקולים רבים, מלבד השיקול ההלכתי המחמיר.

הבדיקה תיערך על פי חלוקה לפרקים הבאים:

פרק ראשון: מצוות פרו ורבו: סיפורי הבריאה והגדרת מצוות פרו ורבו- משנה מסכת יבמות

פרק שני: המושג תכנון משפחה בראי ההלכה: הסיבות לתכנון המשפחה; תכנון משפחה מסיבות בריאותיות;  צער גידול בנים ותכנון משפחה. ו שיקולים כלכליים.

פרק שלישי: מניעת הריון בהלכה: מניעה; סוגי אמצעי מניעה ותוקפן ההלכתי והיחס לבריאות האישה בהקשר של אמצעי מניעה