מייקל גקסון, היה זמר פופ מפורסם ופופולארי בעולם, החל מהיותו כבן חמש ועד למותו הטרגי כאשר היה כבן 50. לאורך חייו סבל ממשברים נפשיים רבים שנבעו מהדרך הבעייתית בה גדל, סיפור חייו כלל ילדות עשוקה, התעללות פיזית ונפשית.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את הסיבות לתיוגו והתייחסות החברה אל מייקל ג'קסון כסוטה.

הילדות הקשה הצמיחה דמות בעלת בעיות נפשיות אשר באו לידי ביטוי בהפרעה בדימוי הגוף ואהבה מוגזמת לילדים. אהבה זאת אשר נבעה מכך שהוא לא חווה ילדות נורמאלית, הייתה המקור גם לאסונו בהמשך הקריירה שלו ועד למותו. מותו באופן דומה לחייו האומללים והבודדים, היה גם טרגי, כאשר נפטר בטרם עת ממנת כדורים מוגזמת. ככל הנראה, גופו החלש ומצב הנפשי הקשה לא עמדו בעומס והוא לא זכה בעדנה גם בסוף ימיו. הוא אומנם ייזכר תמיד כזמר נערץ , "מלך פופ", אך סיפורו הטרגי מלמד על חוסר סבלנות מצד החברה לאדם שסבל כל חייו מניכור ודחייה ולא הצליח לחדור לשורות החברה הנורמטיבית.

על מנת לבחון את הנושאים הללו, הסקירה כללה סקירה אודות יחס החברה לעברייני מין ופדופילים, וכן נסקר בהרחבה נושא דימוי הגוף והגורמים המובילים לדימוי גוף שלילי.

בהמשך הוצגו תיאוריות המסבירות את תיוג השלילי של מייקל ג'קסון והן: תיאוריית הפיקוח החברתי ותיאורית האנומיה.

העבודה כללה גם סקירה מקיפה אודות מייקל ג'קסון ותולדות חייו על מנת להבין את המקור לסטייה החברתית ולתיוג. נעשה גם דיון המשלב את החלק התיאורטי וסיפור חייו של מייקל ג'קסון ולצורך הבנה וניתוח הסיבות לתיוגו ולבסוף גם הוצגו דרכי טיפול אפשריות.

הניתוח העלה כי לאורך חייו זכה לתיוג ולדחייה מצד משפחתו, מצד החברה והתקשורת. ההשלכות לכך היו הפרעה בדימוי הגוף והתדרדרות לשערוריות מין אשר מהן לא הצליח להיחלץ, למרות כי זוכה מכל חשד ואישום. עם זאת, מייקל זכה לפרסום ולתהילה רבה והצליח כזמר פופ בינלאומי. התהילה לא הצליחה למנוע את תדמיתו כסוטה.