החינוך הביקורתי חותר לשינויים בהיררכיה החינוכית  לצורך  שיפור רווחת התלמיד והענקת הזדמנויות שוות לכולם.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בתיאוריות ביקורתיות בחינוך.

ההשקפה התיאורטית ליברלית רואה במערכת החינוך, מערכת שוויונית היוצרת יכולות לפיתוח אינדיבידואלי, ניידות חברתית ושלטון פוליטי וכלכלי בקרב  שכבות חלשות בחברה. באפן המנוגד להשקפה זו תומכי החינוך הרדיקאלי סבורים כי התפקיד העיקרי של בית הספר הוא לשעתק את האידיאולוגיה הדומיננטית ולהוביל לחלוקה חברתית.

בהתאם לדגם השעתוק הכלכלי, בית הספר משקף גם את חלוקת העבודה וגם את המערכת המעמדית של החברה.  כמו כן, דגם שעתוק תרבותי  אותו טבע פייר בורדייה Pierre Bourdieu, יוצא מתוך נקודת ההנחה כי הגורם התרבותי בחינוך מהווה גורם המקשר בין בתי ספר לאינטרסים של השכבות הדומיננטיות ובכך מוביל לשעתוק של השכבות החלשות.

פאולו פרירה, כמחנך והוגה דעות פדגוגי, האמין שאין משמעות לחומר הנלמד ולתפיסה הפוליטית הנרקמת, אם לא מתחשבים בידע ובנקודת המבט של החניכים. בכדי להגיע למצב של למידה משמעותית על המחנך ליצור דיאלוג עם חניכיו ולאפשר להם להביע את דעתם והשקפותיהם.