בעת מלחמה, העורף הופך לחלק אינטגראלי מהחזית ולכן נתון לאיום קיומי, מצב זה תורם לתחושת מתח, בהלה, מפגעים פסיכולוגיים, פגיעות נפשית-פסיכולוגית, סימפטומים גופניים ופסיכולוגיים, פחד ואובדן חיים ותחושת בטחון ירודה.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון מהי רמת תחושת הביטחון ביום הנסיגה מלבנון, במהלך הנסיגה ולאחר הנסיגה מלבנון ?

המונח "ביטחון לאומי" נתפש בישראל ברוב המקרים בהקשרו הצבאי , כלומר רמת האמון בעוצמה הצבאית בישראל כמשפיעה על רמת הביטחון בקרב האזרחים. רמה נמוכה של ביטחון מובילה לעיתים לחרדת מוות.

בעת מלחמה, העורף הופך לחלק אינטגראלי מהחזית ולכן נתון לאיום קיומי. ההרגשה כי הבית הנתפס כמקום בטוח, נעלמת כאשר הבית הופך למקום הנתון למתקפה.  מצב זה תורם לתחושת מתח ובהלה.

במלחמת לבנון השנייה, למשל, תושבי הצפון הנמצאים בחזית נאלצו להישאר בטווח הסכנה מבחירה או מאילוץ.  מלחמה ככלל ומלחמה בעורף בפרט עונה על הקריטריונים של  אירוע אסון, קרי: מצב של איום על החיים , אבדות בנפש ורכוש, פגיעה משמעותית באורח החיים ופגיעה באוכלוסייה אזרחית

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון מהי רמת תחושת הביטחון ביום הנסיגה מלבנון, במהלך הנסיגה ולאחר הנסיגה מלבנון ?

המחקר הנוכחי הקיף כ 200 מקרים בסה"כ בהם נשאלו המשתתפים על תחושת הביטחון האישי בשלושה עיתויים: חודש טרם נסיגת צה"ל מלבנון, ביום הנסיגה מלבנון וחודש אחרי הנסיגה.

בנוסף נסקרו ונותחה רמת הבולטות. הבדיקה כללה את מאפייני הכתבות שהתפרסמו בשלושה מועדים ( חודש לפני הנסיגה, חודש לאחר הנסיגה וביום הנסיגה).

הרציונל לבדיקה הנוכחית נבע מהספרות המחקרית הטוענת כי בעת מלחמה, העורף הופך לחלק אינטגרלי מהחזית ולכן נתון לאיום קיומי, מצב זה תורם לתחושת מתח, בהלה, מפגעים פסיכולוגיים, פגיעות נפשית-פסיכולוגית, סימפטומים גופניים ופסיכולוגיים, פחד ואבדן חיים ותחושת בטחון ירודה.