לכל שפה – אוצר הצלילים שלה ולכל שפה המבנים המורפולוגיים והתחביריים שלה ואופן ההתנגנות שלה. כל אלה מייחדים ומבדילים אותה משפות אחרות . ובמקביל – צורות וסגנונות שיריים יש להם מבנה מוכר וקבוע
עבודה זו עוסקת בהוראת תורת ההגה. פיתוח וניתוח תרגילים בנושא. הברות , עיצורים, דגשים , מפיק ועוד
תורת ההגה היא מדע העוסק בקולות האדם, בתכונות ההגאים ובהפקתם. הגה הוא קול, המופק מן הפה. ההגאים מתחלקים לשני סוגים: עיצורים ותנועות.
השפה בה עושה מאיר שלו העברית, הביטויים, השירה שימוש הפואטיקה הדמיון והדימויים מייחדת אותו. כמו כן, הטקסטים עשירים ועמוסים ומבחינה תחבירית מורכבים[1]. כלומר סקירה וניתוח הספר מבחינה תחבירית העלה כי מאיר שלו נוהג לכתוב משפטים מורכבים וארוכים במיוחד, משפטים קשים לניתוח תחבירי, אך מדויקים תחבירית להפליא
תרגיל לדוגמה:
עיצור הוא קול הנשמע ואין אחריו תנועה.
תרגיל: לכל עיצור מקום חיתוך שונה, ציינו את העיצור יוצא הדופן בכל קבוצה:
ט, ל, נ, ג, ד- עיצורים לשוניים מלבד ג (פוצץ)
א, ע, ז, ח, ה – עיצורי גרון, ז (שניים)
כ, ק, ג, ד, י – עיצורים פוצצים מלבד "י".
תנועות– קולות הנוצרים בעת המעבר של רם האוויר בחלל הפה לאחר שהפעיל את מיתרי הקול.
1. הוראת הנושא תורת ההגה
2. תרגילים
- תרגיל- ניתוח ספרות של מאיר שליו- "הדבר היה ככה"
- ניתוח הספר "הדבר היה ככה", בבחינת סוגי שוואים ודגשים המצויים במשפטים
3. ביבליוגרפיה