עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הסיבות המובילות מטיילים לערוך טיול תרמילאים והאם קיימים הבדלים בקרב תרמילאים ישראלים לעומת תרמילאים זרים.

התרמילאות (back-packing) היא תופעה מתעצמת בעולם המערבי ב-20 השנים האחרונות. התחזקות המטבע הישראלי ורמת החיים בישראל, יחסית למדינות מתפתחות, אפשרו לצעירים ישראלים לעלות על המטוס לאחר תקופת עבודה בארץ, להעמיס את התרמיל על גבם ולצאת לתקופות ממושכות בעולמות שונים. ואכן, תופעת הצעירים היוצאים לטיול ממושך בתקופה שלאחר השחרור מהצבא, הינה תופעה ייחודית לחברה הישראלית, שהעניקה לה את הכינוי "תרמילאים". חלקם, רואים את הטיול הגדול כהמשך ישיר של השירות הצבאי ואחרים רואים בו מרד במסלול הקבוע של בית ספר-צבא-אוניברסיטה- חתונה-עבודה-ילדים. נוספים רואים בו שלב נוסף במסלול החיים הישראלי הממוסד כמו השלבים האחרים.
מתוך כלל התרמילאים הישראלים תופסים הנוסעים להודו מקום נכבד: הודו מנפקת כ-30,000 אשרות כניסה לישראלים בשנה, כשחלק הארי מתוכן לצעירים. כמו מסיבות הטראנס, גם הודו מציעה חוויה שונה מאוד למטייל הישראלי, וכמו המסיבות כך גם החזרה הרגשית מן הטיול נמשכת תקופה ארוכה לאחר החזרה הפיזית.
במסגרת עבודתנו, בחרנו לבדוק את הסיבות המובילות מטיילים לערוך טיול תרמילאים והאם קיימים הבדלים בקרב תרמילאים ישראלים לעומת תרמילאים זרים?
בכדי לבדוק תופעה זו, נתייחס לתרמילאות כסוג של תיירות ונבדוק את תופעת התרמילאות בהיבט בין תרבותי. לאחר מכן נציג את שאלת המחקר, השערות המחקר, שיטת המחקר, הממצאים ולבסוף את מסקנותינו.
שאלת המחקר- האם קיימים הבדלים בטיול תרמילאים בבחינת הסיבות, היעדים, החוויה והשלכותיו בקרב תרמילאים ישראלים לעומת תרמילאים זרים ?
לצורך בדיקת השאלה המחקרית נעשה שימוש בשיטת מחקר איכותנית, כאשר במסגרתה רואיינו 6 נחקרים אשר ערכו טיול תרמילאים. נתוני הראיון נותחו על פי קטגוריות שנקבעו מראש.

השערות המחקר טענו כי מטיילים יתקרבו לדת מאחר וירצו להרגיש תחושת שייכות בעודם רחוקים מביתם ונמצאים בארץ זרה. ההשערה השנייה טענה כי מטיילים יראו בדת ובמסורת היהודית מפגש חברתי ולאו דווקא דתי. ההשערה השלישית טענה כי יימצאו הבדלים בטיול תרמילאים בבחינת הסיבות, היעדים, החוויה וההשלכות בקרב תרמילאים ישראלים לעומת תרמילאים