סקירה זו עניינה בתופעת השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים והקשרה לאושר בקרב בני נוער וצעירים: אתיופים וצברים.

שני גלי העלייה היהודית מאתיופיה הגיעו לישראל בשנת 1980 ו 1990 כללו 48,000 בני אדם, רבים מהם ילדים ובני נוער. מחקרים על אוכלוסייה זו באתיופיה העלו כי לא היו מתבגרים בסיכון בקהילה, אך התנאים בישראל ערערו את המבנה המסורתי בקהילה האתיופית, כאשר נשים עזבו את הבית כדי להצטרף לכוח העבודה ונשחקה הסמכות ההורית. שינוים אלו הובילו למשבר עמוק בקרב בני הנוער האתיופים. כמו כן, מתבגרים אתיופים נשלחו לפנימיות, אשר לא הובילו אותם להצלחה לימודית. ניתן להבין כי בני הנוער האתיופי הציגו תלישות בשל בעיות משפחה, פערים לימודיים, פערים סוציו אקונומיים, פערים תרבותיים, קשיי קליטה ושפה. כתוצאה פנו רבים לשוטטות והתנהגות פלילית