למרות שהאנטישמיות בארצות הברית לא הגיעה לדרגת הזוועה אליה נסקה באירופה, הרי שהיהודים בארה"ב סבלו מאלימות, מתעמולה אנטישמית מאפליה, מאי קבלה, מגזענות ועוד.

שאלת המחקר : כיצד השפיעו האירועים מבית ומחוץ על רמת האנטישמיות בארה"ב במחצית הראשונה של המאה ה-20?

קורות היהודים בארה"ב, ראשיתם לפני למעלה מ-330 שנה, כאשר בזיכרונם הקולקטיבי של מליוני יהודים אשר הצליחו לברוח מידי רדיפות דתיות וגזעניות, אמריקה הייתה ונשארה "ארץ הזהב". הסטוריונים וחוקרים סבורים אחרת.
ואכן, שנאת ישראל באמריקה התחילה לפני שלוש מאות ושלושים שנה. בשנת 1654 הגיעו יהודים לחופה של אמריקה לאחר שידעו רדיפות קשות באירופה. הרבה יהודים עלו אז על המוקד. היהודים הרגישו כי הקרקע נשמטה מתחת רגליהם. חלק מהם עזבו ונסעו ללונדון או לאמסטרדם וחלק מהם ניסו את מזלם ונסעו למושבה ההולנדית "אמסטרדם החדשה", ששמה נתחלף אחר כך לניו יורק.

העבודה הנוכחית בחנה כיצד השפיעו האירועים מבית ומחוץ על רמת האנטישמיות במחצית הראשונה של המאה ה-20 בארה"ב.

בדיקת הסוגיה נבדקה באמצעות סקירת ספרות ומאמרים אשר נכתבו אודות יהודי ארצות הברית בין שתי מלחמות עולם.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי איכות החיים של יהודי ארה"ב היתה טובה, כלומר הם השתכרו בכבוד, השתלבו תעסוקתית וכן למדו במערכת ההשכלה הגבוהה, אך בפועל שררה אנטישמיות בעלת השלכות חמורות אשר הובילה לנידוי, אפלייה ודחיקה של הקהילה היהודית בארצות הברית. כלומר תחושת הביתיות כביכול הייתה יותר מקורטוב של אשליה וארץ הזהב, ודמתה יותר לגרמניה באחרית שלטונו של היטלר.