גדר הביטחון (ההפרדה) בשטחים הכבושים בישראל מהווה מוקד לתשומת לבו של העולם ולביקורת שלילית. מעניינת העובדה כי ישראל אינה מדינה יחידה אשר הציבה מכשול פיזי על מנת לחצוץ בינה לבין אוכלוסייה עוינת במאמץ להגן על אזרחיה.

עבודת סמינריון זו בוחנת את תדמית ישראל כמדינה דמוקרטית בעקבות הקמת גדר הביטחון בירושלים.

מדינות רבות יצרו באופן דומה מחסומים כדי לסכל חדירת המחבלים, בעוד שאחרים נועדו לסכל הברחות חסימות או הגירה בלתי חוקית, שנחשבות יותר ויותר בבחינת איום על הביטחון הלאומי של המדינה. בחלק מהמדינות נועדו מכשולים אלה להגביל את חופש התנועה של אנשים מעבר לגבול או באזורים סמוכים לכך. כלומר מחסומים כאלה קיימים בכל רחבי העולם, ורבים מהם, בעיקר אלה שנבנו למטרה ביטחונית, הוקמו בשטחים שנויים במחלוקת ו/או לאורך גבולות במחלוקת.

העבודה הנוכחית תעסוק בתדמית ישראל כמדינה דמוקרטית בעקבות הקמת גדר הביטחון בירושלים.

שאלה זו רלוונטית לנוכחת מעמדה של ישראל אשר התדרדר בשנים האחרונות, ואכן סקרים מעלים כי רבים מודעים כי לישראל יש בעיה תדמיתית, לדעת רבים ישראל נתפסת בעולם כ"מדינה שסובלת מטרור ומלחמות", מצטיירת כ"מדינה אגרסיבית", ישראל סובלת מתדמית של מדינה "לא ידידותית" וכן ישראל נתפסת כ"מדינה לא מפותחת".

מבנה העבודה יכלול שלושה פרקים מרכזיים:
1. תיאוריה- הצגת תיאוריות המסבירות כיצד התקשורת משפיעה על בניית תדמית חיובית או שלילית.
2. סקירת ספרות- סקירת סוגיית ירושלים, סיפוחה, בניית הגדר, הרקע לבנייתה, הטענות המצדדות והשוללות את בניית הגדר ותדמית ישראל לאור בניית גדר הביטחון בירושלים.
3. מחקר- ניתוח תדמית ישראל לאור גדר הביטחון בירושלים, באמצעות ניתוח עיתונות בינלאומית וחוות הדעת של בית המשפט הבינלאומי בהאג.