המחקר אודות שקרים, אמירת אמת, הסתרה או המצאה בקרב ילדים בעשורים האחרונים, דן בהבנה ושיפוט מוסרי אודות שקרים ואמירת אמת. על אף העניין הגובר בסוגיית השקר בקרב ילדים המחקר אמפירי מוגבל. מרבית המחקרים הקיימים על אמירת שקרים בקרב ילדים מתייחסים לסוגיות תאורטיות, התפתחותיות ומוסריות המסבירות את סוגית השקר.

העבודה הנוכחית בוחנת את הגורמים והמאפיינים שקרים בקרב ילדים

בשני העשורים האחרונים, חל מחקר מקיף אודות הבנה, שיפוט מוסרי ואמירת אמת בקרב ילדים במקביל יש גם עניין גובר בהתנהגות שקרית בקרב ילדים. מרבית המחקרים הקיימים על אמירת שקר בקרב הילדים מעלה כי שקרים ואמירת אמת מתפתחת כבר בשנות הגן. ילדים צעירים בגיל גן יכולים להעריך היבטים פרו חברתיים ואנטי חברתיים של שקרים ואמת כאשר כבר מגיל 4 ילדים יכולים להבחין בין אמת לשקר.

מחקר ההתפתחותי מצביע על כך שככל שילדים מתבגרים, ההבנה שלהם של הונאה משפר והם הופכים ליותר ויותר מסוגלים לרמות אחרים . השקר הוא מנגנון טבעי ובריא בהתפתחות הילד, ומעיד על דמיון, תחכום והבנה של מצבים חברתיים. התפתחותה של התנהגות חברתית מתחילה כאשר הילד הוא תינוק ומסלימה ככל שהוא מתבגר.

שיטת המחקר בה נעשה שימוש הנה שיטה תיאורטית הכוללת סקירת מאמרים מחקרים וחומרים תיאורטיים שונים על מנת להציג תמונה מקיפה אודות שקרים בקרב ילדים. מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הגורמים והמאפיינים.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי התפתחותו הקוגניטיבית של הילד מהווה הבסיס להתפתחות מוסרית . מכאן שהשיפוט המוסרי הינו תהליך התפתחותי-אקטיבי הקשור בגיל, ומאופיין על-ידי עליה הדרגתית בסוגי תפיסה וחשיבה מסוימים ולכן עד גיל 8 לערך אמירת שקרים מושפעת מההורים, מחינוך ההורים וחיקויים ואילו שלב מתקדם יותר הוא כאשר אמירת השקר נובעת מהסכמה חברתית. התפתחות הקשר והגורמים לו הן תוצאה של התפתחות אינטלקטואלית של הילד ולחשיפה לניסיון חיים חברתי.