בקשת העזרה הנה התנהגות בן אנושית אשר מרמזת על פחיתות, חוסר כישרון ותלותיות. כלומר, הנכונות לבקשת עזרה היא אחד מאופני ההתקשרות המכוונים כלפי האחר והיא נועדה להשגת תמיכה / סיוע  בעת מצוקה.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון הבוחנת את הקשר בין השליטה העצמית, הצורך בבקשת עזרה והערכה העצמית .

מערכת העצמי מורכבת מהערכה עצמית כמושג על, המבטאת הערכה עצמית כללית וכן תפיסה עצמית של יכולת או הישג בתחומים ספציפיים. הערכה העצמית מופיעה בגיל 8 בערך ומגיל זה ואילך הערכה העצמית של הפרט משפיעה על התנהגותו.

הצורך בשליטה המוגדר כמשתנה אישיותי המבחין בין אנשים בעלי צורך גבוה בשליטה לבין אנשים בעלי צורך נמוך בשליטה באירועים סביבתו.

הערכה עצמית- מתייחסת להערכות חיוביות או שליליות שלנו את עצמנו. הרגשת ערך עצמי לעומת הערכה העצמית אינה תכונה קבועה בסלע, היא משתנה בהתאם להצלחות והכישלונות שלנו.

אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה נוטים לרחמים עצמיים, ניכור ומסכנות וכן להעצים חוויות שליליות. תחושות ואמונות אלו של הפרט בנוגע לעצמו מגבילות אותו בשטחים שונים בחייו כמו הצלחה בעבודה, בזוגיות ועוד, ולכן הערכה עצמית נמוכה מהווה מחסום עיקרי בפני התפתחות וצמיחה אישית.

משתנה הצורך בשליטה מבחין בין אנשים בעלי צורך גבוה בשליטה לבין אנשים בעלי צורך נמוך בשליטה באמצעות בדיקת רצונו של האדם לשלוט באירועים סביבתו. משתנה הצורך בשליטה הנו משתנה אישיותי , כיון ונמצא כי אנשים נבדלים ברמות של צורך בשליטה וזאת גם מעבר למצבים שונים

הספרות התיאורטית מקשרת בין מידת הצורך בשליטה והערכה עצמית לתחושת של חוסר אונים. אנשים שחשבו כי הסיבה לכישלון הוא פנימי – חוסר אונים פנימי, גילו הערכה עצמית נמוכה לעומת, אנשים שחשו כי הסיבה לכישלונם הוא כללי.

הערכתו העצמית של הפרט מניעה אותו לבקש עזרה כאשר פרטים בעלי הערכה עצמית גבוהה, בדרך כלל ימעטו לבקש עזרה ואילו פרטים בעלי הערכה עצמית נמוכה יבקשו עזרה  לעיתים קרובות. כלומר  פרטים בעלי הערכה עצמית גבוהה ימעטו לבקש עזרה לבעיות פסיכיאטריות או ימעטו לבקש עזרה מהקולגות שלהם במשרד וכדומה.