תשלום שכר מינימום נעשה במסגרת החוק ויש לו היבטים כלכליים כדאיים מאידך אכיפתו ואי אכיפתו פוגעת בזכותו של האדם לקיום בכבוד ויש בכך תופעה לא מוסרית שיש להימנע ממנה.

עבודה זו בוחנת האם כדאי להעלות את שכר המינימום בהתייחס לעקרונות המוסריים והכלכליים.

חוק שכר מינימום נחקק במדינת ישראל בשנת תשמ"ז, ונקבעו בו מספר קביעות, כגון: האיסור לפטר עובד שהתלונן על קבלת שכר הנמוך מהקבוע בחוק, תשלומי קנסות ועונשי מאסר למעביד המשלם סכום הנמוך מהקבוע בחוק, תשלום פיצויי פיטורין לעובד שהתפטר ביוזמתו עקב אי תשלום שכר מינימום, ועוד.

חוק שכר המינימום הקובע את עדכון שכר המינימום בהתאם לשכר הממוצע מהווה כשל שוק אשר עשוי להשפיע באופן שלילי על המשק כלומר עדכון שכר המינימום אינו כפוף לשיקולי שוק ולמצב השוק ולפיכך עשוי לפגוע בענפים שונים. שכר המינימום אינו נקבע באופן המיטיב עם השוק , עם ענפים שונים וכן עם העובדים המושפעים ממצב השוק, מקום עבודתם ועדכון שכר המינימום במתכונתו הנוכחית.

עבודה זו בוחנת האם כדאי להעלות את שכר המינימום בהתייחס לעקרונות השונים במודל השלבים ?

השאלות הנשאלות הן האם הנהגת שכר מינימום הנה מוסרית ? האם עלייה בשכר המינימום משקפת עקרונות מוסריים על פי הגישות הקלאסיות למוסר ? האם העלייה הנה כדאית מבחינה כלכלית ? מהם היתרונות הגלומים בחוק שכר המינימום? השאלה המרכזית היא האם הנהגת שכר המינימום הנה מוסרית ביחס למעסיק לעומת המועסק ?

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי מבחינה חוקתית חוק שכר המינימום מוביל, למעשה, לבעיה הנדונה ולא עומד בתכלית שלשמה נחקק ואילו הזכות לקיום בכבוד כזכות חוקתית מוכרת אך אינה חד משמעית ולכן אינה פותרת את הבעיה.

מבחינה כלכלית לאור הטענות שהועלו נגד שכר המינימום, יתרונותיו וחסרונותיו, מצאתי כי העלאת שכר המינימום, שינוי בהנהגתו והגברת האכיפה לציות החוק יובילו להשלכות כלכליות חיוביות, כגון: העלאת רמת החיים, צמצום הפערים, הגברת הצמיחה והתעסוקה והיכולת לחיות בכבוד במדינת ישראל.