האתגרים הכלכליים בעולם, ההתפתחויות הדמוגרפיות והשינויים המשמעותיים בסביבת העבודה הובילו לביקוש הולך וגובר של עובדים מוסמכים, עובדים בעלי השכלה גבוהה והכשרה גבוהה.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בהיבטים ומודלים של שיתוף פעולה בין אקדמיה לעבודה.

דוגמה לתכנית המחברת בין האקדמיה לתעשייה, היא תכנית הקיימת בגרמניה.  לפני כ -40 שנה הוקמה בגרמניה מערכת אקדמית המשלבת השכלה תיאורטית עם הכשרה מקצועית הרעיון של שילוב התיאוריה והפרקטיקה עיצב את מערכת ההכשרה המקצועית הגרמנית.

רעיון זה הועבר עתה לסביבה אקדמית. רוב תכניות הלימודים הכפולות הללו מוצעות על ידי אוניברסיטאות ציבוריות ופרטיות של המדעים היישומיים בגרמניה. על פי מודל זה, הסטודנט הראשון משלים חניכות בחברה המובילה לתעודה של לשכת התעשייה והמסחר (IHK). בשלב השני ממשיך הסטודנט את לימודי ההשכלה באוניברסיטה למדעים יישומיים ומקבל תואר ראשון נוסף.

מודל שני משלב באופן ישיר חינוך תיאורטי באוניברסיטה של ​​מדעים יישומיים עם תקופות מעשיות בחברה. הסטודנט עובר בין תקופות לימודים באוניברסיטה לבין העבודה בחברה. הפעילות המקצועית של הסטודנטים היא חלק אינטגרטיבי מתוכנית הלימודים. בדרך כלל, לתלמידים אלה כבר יש הכשרה ו / או כמה שנות ניסיון בעבודה.

הערך המוסף של תוכניות לימוד דו-מערכתיות הן רבות:  ניתן לשלב את העובדים ישירות בתהליכי עבודה פרודוקטיביים; חברות יכולות לגייס את עובדיה כבר בתחילת החינוך; * שיתוף פעולה בין חברות ואוניברסיטאות במדעים יישומיים מטפח העברת ידע; . יכולת ההעסקה גבוהה של סטודנטים.

כמו כן, ארגונים קטנים ובינוניים במיוחד מעריכים כי באופן זה סטודנטים בשלב  מאוד מוקדם יכירו את החברה. לא נדרש זמן נוסף להכוונתם ולשילובם בסביבה הארגונית והתרבותית של החברה. תיאום הפעילויות, התקשורת ושיתוף פעולה הופך להיות יעיל יותר.