במהלך העשור האחרון, קיימות חברתית הוכרה כמרכיב בסיסי בפיתוח בר קיימא. תשומת לב גוברת זו מוכרת גם במדיניות האירופית ובמטרות הפיתוח בר קיימא. במקביל, קיימת מודעות גוברת לכך שתעשיית הבנייה חייבת לשלב שיקולים חברתיים לאורך כל מחזור חיי פרויקט הבנייה.

עבודה זו נועדה להעריך את הקיימות החברתית בפרויקטי בנייה, תוך התמקדות בהתחדשות עירונית, כאשר ההנחה היא שהשקעת ההון הנובעת מפיתוח מחדש יכולה להציע יתרונות חברתיים וכלכליים לקהילות המקומיות.  

על פרויקט בנייה לכלול שיקולים חברתיים עבור הקונים ועבור הקהילה הסובבת כמו בטיחות, בריאות וחינוך. שילוב שיקולים אלה ישפר את ביצועי הפרויקט לטווח הארוך ואת איכות החיים של המושפעים מהפרויקט. הגדרת הקיימות החברתית המנחה את המחקר הנוכחי רואה במושג זה סדרה של תהליכים לשיפור הבריאות, הבטיחות, ורווחת הדורות הנוכחיים והדורות הבאים

הגדרה מקיפה של קיימות חברתית עם התמקדות מיוחדת בסביבות עירוניות מעלה כי יש לדון בקיימות עירונית ביחס לסביבה הפיזית (למשל דיור, עיצוב עירוני, שטחים ציבוריים) במסגרת תהליך התחדשות

התחדשות עירונית תחילה הוגדרה כהתחדשות פיזית של ערים שנפגעו במלחמה או בתים באיכות ירודה המאוכלסים על ידי אזרחים בעלי הכנסה נמוכה. עם זאת, כיום זה נחשב כפעולה של הצבה מחדש, פיתוח, התחדשות ולעתים פיתוח של מרקם עירוני רעוע, פגום ולא בריא או שלא התפתח באופן בלתי חוקי על פי התנאים החברתיים-כלכליים והפיזיים של היום, עם גישה אסטרטגית שתשתיתה נוצרת.

מערך השירותים העירוניים, כגון מתקנים ציבוריים, שטחים ציבוריים, סוגים שונים של תשתיות עירוניות, תחבורה ציבורית עירונית, ספורט ומרכזי בילוי, ספריות ציבוריות, חניונים ציבוריים, שבאחריות המינהל המקומי, נחשבים כסטנדרטים לקיימות חברתית

ניתן ללמוד כיצד ניתן להשיג התחדשות עירונית מוצלחת מבחינת קיימות חברתית, נוצר מודל המציין אלמנטים עיצוביים שונים המקובצים תחת גורמים מסוימים. אלמנטים עיצוביים אלה ינחו את בעלי העניין בהתחדשות עירונית, הכוללת מגוון רחב של אנשים ומוסדות, החל ממעצבי פרויקטים ועד קבלנים, מתושבים וכלה ברשויות מקומיות.

עבודה זו מושתתת על סקירת מחקרים, מאמרים וספרות בנושא .הפרק הראשון ידון בקיימות חברתית בפרויקטי בנייה והפרק השני ידון בהתחדשות עירונית וקיימות חברתית