מאז תחילת 1990, ישראל חוקקה תכנית הגירה לעובדים זרים אשר החליפו את העובדים הפלסטיניים מהשטחים הכבושים בשוק העבודה השניוני. העובדים הזרים מועסקים בשלושה מגזרים עיקריים: בנייה, חקלאות וסיעוד לקשישים. מגזר הסיעוד הפך למגזר הגדול ביותר המעסיק עובדים זרים, בעיקר נשים.

העבודה הנוכחית בחנה באיזו מידה חל שינוי בזכויות ובמעמד העובדים הזרים בישראל בעקבות התארגנות ופעילות של עמותות התנדבותיות המסיעות לעובדים הזרים ?

תכנית הגירת עבודה הזמנית בישראל מאופיינת בתלות חזקה של מגזרים מסוימים בעובדים זרים, התנתקות של סוכנויות ממשלתיות ממעורבות ישירה בגיוס, בדיקה של תנאי עבודה, אכיפה יעילה של חוקי עבודה, ומתן השירותים לעובדים זרים. החלטות הממשלה האחרונות מבקשות להתגבר על העיוות בשוק העבודה בישראל, המפר זכויות של העובדים וזכויות אדם, עם זאת, הם גם נועדו לכישלון, שכן החלטות אלו לא תוקנו באופן משמעותי.

על פי דיווחי קו לעובד מתקיימות הפרות ואי אכיפה של זכויות עובדים זרים , כאשר הממשל אינו נוקט באופן גורף בסנקציות כנגד מעסיקים המפרים זכויות. דו"ח שפורסם על ידי קו לעובד בשנת 2008 על מצבם של פועלי בניין סיניים וציין כי 70% מתאגידים הפרו את זכויותיהם של עובדים. ההפרה הנפוצה ביותר היא עיכוב שכר (64% מתלונות שהוגשו בשנת 2008).

העבודה הנוכחית תבחן באיזו מידה חל שינוי בזכויות ובמעמד העובדים הזרים בישראל בעקבות התארגנות ופעילות של עמותות התנדבותיות המסיעות לעובדים הזרים ? ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי ארגונים עירוניים ולא-ממשלתיים הפועלים בתחום של הגירת עבודה בישראל, הם עיריית תל אביב אשר הקימה את המרכז לסיוע ומידע לקהילה הזרה (מסיל"ה) בשנת 1999. הארגון מספק שירותי רווחה למשפחות ולילדיהם של העובדים הזרים, במיוחד בתחום חינוך לילדים בגיל הגן. הארגונים הבולטים ביותר התומכים בנושאי עובדים זרים ומתן שירותים לעובדים זרים כוללים: קו לעובד (עובדי מוקד סיוע); מוקד סיוע לעובדים זרים (HMW), רופאים לזכויות אדם בישראל (רל"א) והאגודה לזכויות אזרח בישראל (האגודה לזכויות האזרח).