סוגיית זכויות היוצרים מעוגנת מבחינה משפטים כבר שנים רבות, אך לאור השימוש ההולך והגובר בפרודיות, זכויות היוצר אינם נשמרות ומופרות ומכאן עולה שאלת השימוש ההוגן וההיבטים המתלווים אליו בעת שימוש פרודי ביצירות מוגנות.

עבודה זו בוחנת את השימוש הוגן בפרודיה-דיני קניין רוחני.

הסטיריקן האמתי מודע לשבריריות ולחולשת הממסד ובאמצעות הצחוק הוא מנסה לעורר השראה לשם בניית ממסד מחודש. הסטירה לא מחפשת לעשות נזק על ידי ההיתול שלה, אך היא מעוניינת ליצור והכרה אודות סיטואציות בלתי מוסריות בחברה הסטיריקנים רבים מכחישים כל כוונה זדונית בעבודתם ומצהירים כי המטרה שלם היא תיקון וריפוי ההרגלים הרעים של האנושות.

מטרתם של דיני זכויות יוצרים הינה עידוד היצירה על מנת להבטיח יצירתן והפצתן של יצירות שהינן חיוניות לציבור. הגנת השימוש ההוגן הינה ההגנה הכללית והמרכזית ביותר הקיימת בדיני זכויות היוצרים. יעודה המרכזי היא למנוע מהזכות הגורפת של היוצר להגיע לאבסורד – ולמעשה להגן על שימושים הנתפסים בעיני החברה והמשפט כשימושים ראויים כלומר מחד מצויה זכות היוצר ליהנות מפירות יצירתו, לבין זכות הציבור לעיין, להאזין, לצפות ולהשתמש ביצירות באופן חופשי.

השאלה הנשאלת מה חשוב יותר מבחינה מוסרית, להגן על היוצר, או לאפשר גישה חופשית למידע, תרבות, אמנות ביקורת והעשרת החברה?

הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי יוצרים בישראל סובלים באופן שיטתי מפגיעה בזכויות היוצרים שלהם ומהפקעת זכות היוצרים שלהם. הגנת זכות היוצרים, היא אמצעי מרכזי לשמירה על מעמדם וזכויותיהם של היוצרים. הגנה זו הינה גם התמריץ המרכזי של יוצרים ליצור, אשר חשיבותה בחברה, , באומנות ובתרבות הישראלית אינה מוטלת בספק לפיכך חשוב לקבוע את הגבולות במסגרת השימוש ההוגן, באופן שלא יפגע בזכויות היוצר המקורי מבחינה מוסרית, אישית ומסחרית.