פרודיות מיוחסות לעיתים קרובות לסטירות, כאשר מטרת הסטירה לבקר חברה, תרבות וכדומה באמצעות היצירה. כל סאטירה, מאחורי מסך החיצים המורעלים או ההומוריסטיים שהיא משלחת, משרטטת את קווי המתאר של האוטופיה ואת האוטופיה הזאת בונה הקורא כבמעין תשליל.

סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את השימוש הוגן בפרודיה – דיני קניין רוחני

פרודיה מוגדרת כחזרה  מתוך מרחק של ביקורת. מרחק של ביקורת בין  טקסט פארודי לבין מושא הפרודיה מתגלה באמצעות אירוניה. ואכן, פרודיה, הינה ביקורת אירונית ,  אירוניה אשר יכולה להיות משעשעת  כמו גם מלגלגת; כביקורת בונה וכן הרסנית. העונג מה אירוניה של הפרודיה לא באה מתוך הומור בפרט אלא מתוך מידת המעורבות של הקורא

בעניין שימוש הוגן קבעה השופטת מיכל אגמון-גונן ברע"א 2687/92 גבע נ' וולט דיסני, מח(1) 251, 270 כי "השימוש ההוגן הינו לב ליבו של האיזון בין זכויות היוצרים לזכויות המשתמשים בין זכויות היוצרים לנחלת הכלל. בין זכות הקניין לזכות להשתתף ביצירת תרבות וצריכתה. חוק זכות יוצרים החדש קובע רשימה של שימושים מותרים, ביניהם שימוש הוגן.

ככלל, בדין האמריקאי ניכרת המגמה להתיר עשיית שימוש ביצירות לצרכי ביקורת, אף כאשר הם עוסקים בשימוש מסחרי

בפסק הדין חלף עם הרוח הופר אחד האיסורים של בעלי היוצרים. התובעים הם בעלי הזכויות בספר "חלף עם הרוח" טענו, כי הספר שנכתב על ידי הנתבעים מהווה העתקה של חלקים מהותיים מספרם  ולפיכך גם הוגשה תביעה. בית המשפט ביטל את הצו וקבע כי קיים סיכוי טוב לשכנע בקיום הגנת השימוש ההוגן. במקרה זה לא ניתן כאן פסק דין סופי שכן  הצדדים הגיעו להסדר שבמסגרתו נדרשו הנתבעים כי מדובר בפרודיה לחלף עם הרוח.

שימוש פרודי ביצירות, מוביל לעימות בלתי נמנע בין העבודה המקורית מצד אחד, לעבודה ה"חדשה" מצד שני . העבודה החדשה איננה כוללת את שם מחבר העבודה המקורית ויש לבחון האם נעשה שימוש הוגן ביצירתו ואכן לעיתים קרובות קשה לטען כי שימוש חלקים מיצירות, חיקוי והעתקה הם לגיטימיים במסגרת הפרודיה. מדובר כאן בפגיעה  בזכויות יוצרים, פגיעה במוניטין ופגיעה בזכויות מוסריות.