הרוב המכריע של אנשי מקצוע העוסקים בחינוך, ייעוץ או טיפול מתייחסים לאמפתיה כאחד הכלים הבסיסיים לקידום וסיוע למטופל. ביכולתו של המטפל להבין היכולות ומגבלות של המטופל, להבין את הדינמיקה ולקיים אינטראקציה עם המטופל בדרך אמפתית קשובה, רגשית, פתוחה וגמישה.

עבודת סמינריון זו בוחנת האם שימוש בתנועה בגני הילדים, מפתח אמפתיה בקרב גננות?

הגננת אומנת מוגדרת כעובדת הוראה בדומה למורים בישראל, אך בשונה מהמורה, הגננת עובדת באופן אוטונומי ומנהלת את הגן כיחידה מנהלית. הגנים בישראל מאורגנים כיחידות מנהליות, נפרדות ולכן בעלי אופי ייחודי.

אופי ייחודי זה מעצים את תחושת האחריות של הגננת ומחויבותה לגן. רייכל וארנון, ממשיכים וטוענים כי המורה האידיאלי הוא, בין השאר מורה אמפתי וקשוב.

מטרתה המרכזית של העבודה הנוכחית הנה לבחון האם שימוש בתנועה בגני הילדים, מפתח אמפתיה בקרב גננות?

המטרות המשניות בעבודה הנוכחית הנה בחינת חשיבותו של שיעור התנועה בגן הילדים, בחינת מהן התכונות החשובות לגננת האידאלית, מה תפקידה של הגננת כיום והאם קיים קשר בין שיעור תנועה בגן הילדים לבין פיתוח אמפתיה בין הגננת לילדים.

שאלת המחקר:
האם שיעור התנועה מפתח אמפתיה בקרב גננות.

שאלות משנה:

• 1. מהם תפקידי הגננת האידאלית?
• 2. מהן התכונות החשובות בקרב גננות?
• 3. האם חלו שינויים בתפקידי הגננת מקום המדינה ועד היום?
• 4. האם לשיעור התנועה משמעות בתכנית הגן?

מדגם המחקר כלל 4 אנשי חינוך וותיקים במערכת הגנית.

על מנת לבחון את משתני המחקר הנוכחי (שיעור תנועה, אמפתיה), בתחילה הריאיון עם נשות החינוך התייחס לתפקידה של הגננת כיום, לתכונות האידיאליות לגננת כיום וכדומה.

לאחר שאלות רקע אלו , נבחנה השאלה המחקרית אשר ביקשה לבחון את השפעת שיעור התנועה על יצירת אמפתיה בקרב גננות. ואכן מבדיקת חשיבותו של שיעור התנועה בגן

ממצאי המחקר הנוכחי מעלים מספר מסקנות מרכזיות כאשר הספרות וכן ממצאי ראיונות מעלים כי הגננת האידיאלית נדרשת לעמוד בקריטריונים מחמירים רבים המתייחסים לפן המקצועי, חינוכי, לימודי, חברתי, רגשי, ארגוני וניהולי. תפקידי הגננת רבים ומורכבים וכוללים ניהול גן תוך התייחסות לכלל הפרמטרים הניהוליים-ארגוניים , חברתיים, חינוכיים, פדגוגיים ועוד.