חששות גוברות לביטחון בעולם הובילו לטכנולוגיות שונות להגנה על ארגונים ביניהן חשבונות המוגנים על ידי סיסמה, תוכנות אנטי וירוס, פיירוול, וכרטיסים חכמים. ארגונים משקיעים משאבים עבור מחשבים ומערכות אבטחת מידע, אולם אנשים הם החוליה החלשה ביותר לביטחון מידע.

עבודת סמינריון הבוחנת את נושא המאגר הביומטרי, הזכות לפרטיות והפגיעה בפרטיות בעקבות המאגר הביומטרי ואמצעי ניטור אלקטרוניים אחרים.

זיהוי ביומטרי מוגדר כזיהוי פיזי של מאפיינים אישיים של הפרט. הבעייתיות העולה מהמערכות הביומטריות הן הפלישה לפרטיותו של הפרט, כאשר הזיהוי הביומטרי מאפשר מעקב אחר פעילות אחר פעילות זו או אחרת של האזרח.

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים כי ניטור עובדים למשל הפך לתופעה נפוצה כאשר ניטור עובד כרוך באופן בלתי נמנע באיסוף פרטיו האישיים, לעתים אף פרטים רגישים. אין ספק כי מעביד זכאי להגן על זכויותיו הקנייניות והאחרות, אך האם הפלישה לענייניו הפרטיים של העובד איננה פוגעת שלא כדין בזכויותיו?

בכל מקרה ניטור אחר העובדים מחייב את הארגון ליידע את עובדיו כי פעולותיהם מנוטרות. כמו העובד גם האזרח, זכאי לפרטיות. מכאן עולה השאלה ביחס לקיומו של המאגר הביומטרי בישראל, על אף ההשגות.

העבודה הנוכחית תבחן האם השימוש בזיהוי ביומטרי מהווה פגיעה בפרטיות?

הטענה העולה היא כי השימוש בזיהוי ביומטרי כרוך באופן בלתי נמנע באיסוף פרטים אישיים אשר לעתים מהווים חדירה לפרטיות האזרח והעובד.

הבדיקה תכלול תחילה סקירת ספרות בנושא המאגר הביומטרי, הזכות לפרטיות והפגיעה בפרטיות בעקבות המאגר הביומטרי ואמצעי ניטור אלקטרוניים אחרים.

החלק השני לעבודה ידון בהיבטים מוסריים ובתורת המוסר בהתייחס לקיומו של המאגר הביומטרי והפגיעה האפשרית באזרח, בצרכן ובעובד.