מדיניות של הכללת ילדים עם מוגבלות במערכות חינוך רגילות מיושמת במשך כמה עשורים. מדיניות השילוב במערכות החינוך ביקשה להסיר הבדלים בין החינוך המיוחד לחינוך הרגיל על מנת לספק חינוך לכלל הילדים במסגרת כוללת.
סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את סוגיית שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתה רגילה.
בישראל חוק השילוב בשנת 1988 קבע כי ילדים עם צרכים מיוחדים זכאים לשילוב על פי החלטת ועדת שילוב ובצד זה זכאים לתוספת של שעות הוראה ולתוספת שירותים מיוחדים. בפועל נוצר מצב שבו לא התקבלו משאבים מספקים לצורך שילוב במערכת הרגילה.
בשנת 2007, הוקמה ועדת דורנר, היא הועדה הציבורית לבחינת מדיניות משרד החינוך בתחומי החינוך המיוחד. הועדה הוקמה בעקבות טענות הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים אשר טענו כי משרד החינוך מאפשר שילוב אך אינו מעודדו ואינו מכיר בזכות ההורים הנ"ל לבחור את המסגרת המתאימה לילדיהם. בוועדת דורנר נמצא כי נוצרה הבחנה מפלה בין ילדים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים במסגרות חינוך מיוחד כוללני לבין אלו שבמסגרות המשלבות, כשהראשונים זוכים להקצאת משאבים גדולה יותר.
בישראל חוק השילוב בשנת 1988 קבע כי ילדים עם צרכים מיוחדים זכאים לשילוב על פי החלטת ועדת שילוב ובצד זה זכאים לתוספת של שעות הוראה ולתוספת שירותים מיוחדים. בפועל נוצר מצב שבו לא התקבלו משאבים מספקים לצורך שילוב במערכת הרגילה.
1. מבוא
1.1 שילוב של ילדים עם לקויות במערכת חינוך רגילה
1.2 התזה
1.3 שיטת המחקר
פרק 1: רקע תיאורטי
1.1 מדיניות ציבורית, חינוך ושוויון
1.2 חינוך ליברלי וחינוך דמוקרטי
1.3 חינוך לדמוקרטיה רב תרבותית
ביבליוגרפיה