תחילתו של עניין השילוב הוא בחוק חינוך מיוחד משנת 1988 שעוסק בלימודים של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הוא מגדיר את השמתם של הילדים במסגרות החינוך המיוחד ובתוכניות שילוב במסגרות הרגילות.

העבודה הנוכחית תעסוק בשילוב ואיתור ילדים בעלי לקויות בגן רגיל, כאשר שאלת המחקר תבחן כיצד גננות משלבות חוות את שילוב הילדים בעלי צרכים מיוחדים ומאתרות לקויות בגן רגיל? 

כבר בגן ניתן לזהות סימנים בתחום השפה, התקשורת והדיבור. גננת מודעת תדע לזהות סימנים אלו  ותפנה את תשומת לב ההורים וכן תכוון אותם לאבחון  וליפול מקצועי. קיימת חשיבות מרובה לאיתור המוקדם  של קשיים התפתחותיים  על הגננת כדמות בעלת ניסיון לא להעלים עין מהקשיים של הילד.  על תהליכי האיתור להיערך על ידי הצוות החינוכי, תוך הסתייעות באנשי מקצוע נוספים מתחומים פרא-רפואיים, כגון מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת.

סקירת הספרות תעסוק במאפייני השילוב במערכת החינוך ובגן, מהו שילוב, מהן עמודות אנשי חינוך וגננות ביחס לשילוב, יתרונותיו, חסרונותיו וכיצד הוא מתקיים בגן הילדים. הסקירה תעסוק גם באיתור לקויות במערכת החינוך, כיצד אנשי חינוך מאתרים לקויות למידה וכצד הגננות מאתרות ילדים אלו ומהי החשיבות של האיתור המוקדם.

החלק המחקרי יעסוק בניתוח תשובותיהן של גננות ביחס לשילוב וליכולת האיתור. תשובותיהן קובצו לתמות המעידות על עמדת גננות כלפי שילוב, יתרונות, חסרונות ויכולת איתור הלקויות בגן הילדים.

פרק סיכום ומסקנות יאגד את הממצאים ויעלה תובנות לאור המידע הנצבר מבחינה מחקרית ותיאורטית.